ת"פ 7117-12-13 מדינת ישראל נ' עוזאני(עציר),ת"פ 2535-10-10 של בית המשפט השלום בירושלים. ביום,,13,סמוך לשעה 10:30,התקשר הנאשם אל המתלוננת,מהטלפון הנייד שלו לטלפון של משרדה. בשיחת הטלפון הביע הנאשם אי שביעות רצון מהתסקיר אותו כתבה המתלוננת. במהלך שיחת הטלפון איים הנאשם על המתלוננת בכך שאמר לה שהוא לא הולך לשבת בכלא והוא הולך להתפלל עליה. בעקבות הדברים הנ"ל,הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין).

א.כתב האישום

1.המתלוננת משמשת כקצינת מבחן למבוגרים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים בהרצליה. במסגרת תפקידה כקצינת מבחן, המתלוננת הגישה תסקיר לגבי הנאשם במסגרת ת"פ 2535-10-10 של בית המשפט השלום בירושלים. ביום 12.9.13, סמוך לשעה 10:30, התקשר הנאשם אל המתלוננת, מהטלפון הנייד שלו לטלפון של משרדה. בשיחת הטלפון הביע הנאשם אי שביעות רצון מהתסקיר אותו כתבה המתלוננת. במהלך שיחת הטלפון איים הנאשם על המתלוננת בכך שאמר לה שהוא לא הולך לשבת בכלא והוא הולך להתפלל עליה. בעקבות הדברים הנ"ל, הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין).

ב.התשתית הראייתית

2.יודגש כי המחלוקת בין הצדדים איננה עובדתית אלא משפטית. התשתית הראייתית מתמצת בעדותה של המתלוננת ובעדותו של הנאשם, שלמעשה אישר את עיקרי עדותה. הצדדים חלוקים לעניין השאלה מה המשמעות של דבריו של הנאשם למתלוננת. האם מדובר באירוע עברייני המקים את יסודות עבירת האיומים, כטענת המאשימה, או שמא, התנהגות מותרת שהינה חלק מחופש הביטוי, או למצער, התנהגות בלתי ראויה שאינה מקימה עבירה פלילית כלשהי, כטענת ההגנה. למען הסדר הטוב, אביא את גרסת המתלוננת ואת גרסת הנאשם. להלן תמצית עדותה של המתלוננת:

א. המתלוננת היא קצינת מבחן בעלת וותק מקצועי של כ-13 שנים וזו הפעם הראשונה שהיא מגישה נגד נאשם שבו טיפלה תלונה במשטרה בגין איומים, וזאת בשל היות האירוע חריג ויוצא דופן (פרוט' עמ' 9 ש' 32 – 33).

ב.כנגד הנאשם התנהל הליך פלילי בבית המשפט השלום בירושלים ועניינו הופנה לטיפולה. התקיימו ביניהם שתי פגישות וזאת על מנת שהמתלוננת תכין תסקיר לעניין העונש לגבי הנאשם. ההליך הפלילי הגיע לדיון בערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים ושירות המבחן התבקש במסגרת הערעור להגיש תסקיר נוסף לעניין העונש. לצורך הכנת התסקיר העדכני, המתלוננת נפגשה עם הנאשם פעם נוספת, הכינה את התסקיר והגישה אותו לבית המשפט. בסופו של יום, הנאשם נדון ל-9 חודשי מאסר בפועל ומדובר בפעם הראשונה בחייו בה נדון לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח (פרוט' עמ' 10 ש' 3 -12; עמ' 11 ש' 24 – 25).

ג.לאחר שההליך בבית המשפט המחוזי בירושלים הסתיים, הנאשם התקשר לטלפון שבמשרדה של המתלוננת ואיחל לה, בציניות, "חג שמח" (השיחה התקיימה לפני חופשת חג הסוכות). כמו כן, הנאשם עדכן את המתלוננת לגבי תוצאות ההליך בבית המשפט המחוזי ואמר לה "אל תדאגי, אני לא הולך לשבת בכלא". המתלוננת ביקשה הבהרה לגבי פשר דבריו והנאשם אמר לה "אני הולך להתפלל עלייך, את מטורפת". המתלוננת טוענת שנבהלה מהדברים שנאמרו לה וביקשה לסיים את השיחה ודיווחה לממונים עליה בשירות המבחן ובהמשך הגישה תלונה כנגד הנאשם במשטרה בשל הפחד שחשה מדבריו (פרוט' עמ' 10 ש' 13 – 30; עמ' 12 ש' 1 – 12).

ד.הנאשם לא הסביר למתלוננת מה כוונתו בדברים "אני אתפלל עלייך" ובכל מקרה לא יצר עימה קשר כלשהו לאחר שיחה זו (פרוט' עמ' 12 ש' 7 – 13).

3.להלן תמצית עדותו של הנאשם: