הנאשמת הורשעה על פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן המונה ארבעה אישומים.
כתב האישום המתוקן
במבוא לכתב האישום מצוין כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום עסקה הנאשמת בעריכת דין. מתוקף תפקידה היא מונתה מטעם בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ובתל אביב להיות אפוטרופוסית של החסויים מ.ל, מ.ט, צ.מ, ו-ק.צ (להלן: "החסויים"). בהתאם לדין, לאחר מינויה כאפוטרופוסית של החסויים נמסרו לידיה סמכויות הפיקוח על התנהלותם של החסויים ובכלל זה השליטה על חשבונות הבנק שלהם, על מנת שתנהל אותם בנאמנות, לדאוג להם, לשמור אותם, להשקיעם, לפתחם ולפעול ביחס אליהם במסירות ולטובת החסויים.
בתקופה הרלוונטית לכתב האישום ניהלה הנאשמת חשבון בבנק מזרחי טפחות, סניף 494, מס' חשבון 219761 (להלן: "חשבונה של הנאשמת").
על פי האישום הראשון, ביום 2.3.14 מונתה הנאשמת על ידי בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, לאפוטרופוסית של החסויה מ.ל.
סמוך לאחר מינויה פתחה הנאשמת חשבון בבנק מזרחי טפחות על שם מ.ל, באמצעות צו מינוי אפוטרופוס.
ביום 31.3.14 העבירה הנאשמת מחשבון הבנק של מ.ל בבנק לאומי לחשבון הבנק של מ.ל בבנק המזרחי סכום של 1,818,393.96 באמצעות צו מינוי אפוטרופוס.
לאחר מכן, ב-8 הזדמנויות שונות, במהלך החודשים מאי-ספטמבר 2014,העבירה הנאשמת סכומי כסף בסך כולל של 340,000 ₪ מחשבונה של מ.ל בבנק המזרחי לחשבונה של הנאשמת. בהמשך, גנבה הנאשמת את הסכום הנ"ל בכך שהשתמשה בו שלא כדין לצרכיה האישיים.
בגין זה יוחסה לנאשמת עבירה של גניבה בידי מורשה (ריבוי עבירות) – עבירה לפי סעיף 393(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").
על פי האישום השני, ביום 15.11.2012 מונתה הנאשמת על ידי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כאפוטרופוסית של החסויה מ.ט.
בהתאם לדין, חלה חובה על הנאשמת להגיש לאפוטרופוס הכללי דיווח המפרט את נכסיה וחובותיה של מ.ט (להלן: "פרטה"), תוך 30 ימים מיום מינויה לאפוטרופוסית.
בתקופה הרלוונטית החזיקה מ.ט בחשבון בבנק הפועלים. ביום 31.10.12, או בסמוך לכך, ניהלה מ.ט בחשבון הבנק שלה תיק ניירות ערך בשווי של 130,000 ₪ (להלן: "תיק ניירות הערך"). ביום 29.11.12 העבירה הנאשמת את שווי תיק ניירות הערך של מ.ט מחשבון הבנק של האחרונה לחשבון הבנק של הנאשמת.
על אף האמור, ביום 20.5.13 הגישה הנאשמת לבית המשפט פרטה בעניינה של מ.ט, תוך שהיא משמיטה את העובדה כי בין נכסיה של מ.ט נכלל במקור תיק ניירות ערך וכן מסרה ביודעין תצהיר שקר, בפני עורך דין, לפיו הפרטה משקפת את מלוא נכסיה וחובותיה של מ.ט הידועים לה.
בגין אישום זה יוחסו לנאשמת עבירה של גניבה בידי מורשה – עבירה לפי סעיף 393(1) לחוק,
ועבירה של שבועת שקר – עבירה לפי סעיף 239 לחוק.