מדינת ישראל נ' ריבר נודלס בר (תל אביב) בע"מ ואח'

הנאשמים הורשעו על פי הודאתו של הנאשם 2 (להלן: "הנאשם") ביום 4.12.17 וביום 12.4.18 בביצוע 3 עבירות על פי סעיף סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"), ו- 2 עבירות לפי סעיף 219 לפקודה. על פי המפורט בכתב האישום הנאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") עסקה בתקופה הרלבנטית בהפעלת מסעדה והנאשם היה מנהלה הפעיל. הנאשמים, ללא סיבה מספקת, לא הגישו במועד לפקיד השומה בשמה של הנאשמת דוח בצירוף מאזן ודוח רווח והפסד לשנים 2015 ו- 2016 (העבירה לשנת 2016 צורפה על ידי הנאשם ביום 12.4.18). מחזור עסקאותיה של הנאשמת לשנת 2015 עמד, על פי דיווחיה למע"מ, על סך של 11,547,607 ₪. בנוסף, על אף שניכו מס ממשכורות ששולמו לעובדים ולקבלני משנה עבור חודשים אוגוסט וספטמבר 2016 בסך 34,916 ₪, ללא הצדק סביר, לא שילמו הנאשמים את מס ההכנסה הנ"ל אותו ניכו לפקיד השומה. כמו כן, הנאשם, ללא סיבה מספקת, לא הגיש במועד דוח על הכנסותיו לשנת 2015. מחזורי פעילותו העסקיים של הנאשם בשנה זו עמדו, על פי דיווחיו למע"מ, על סך של 3,639,373 ₪.

ראיות לעונש

עד ההגנה, רואה החשבון מר חזי מלכה, העיד כי הוא משמש כרו"ח של הנאשם מאז שנת 2016 ואף משמש כרו"ח של הרשת. לדבריו לא ניתן להכין ולהגיש את דוח 2015 כדוח מבוקר בשל מחסור בנתונים, תוך שהבהיר כי בשנת 2015 זכיין אחר החזיק בנאשמת וטופל על ידי רו"ח אחר. עוד הבהיר כי בנסיבות אלה לא ניתן להכין אף את דוח 2016 הגם שהעריך כי יש בידיו את מלוא הנתונים לשנת 2016 לצורך דוח רווח והפסד. רו"ח מלכה ציין כי הנאשם פנה אליו מספר פעמים בעניין הדוחות ואישר שעד למועד הטיעון לעונש לא הוגשו הדוחות כמבוקרים או לא מבוקרים. בחקירתו החוזרת אישר כי מאחר ובידי רשות המסים תוצאות המחזורים ממע"מ, ובהם הוצאות גולמיות, בצירוף הוצאות המשכורות מתיק הניכויים ניתן להגיע לתוצאת המס לנאשמת בסדר גודל של 90%.

ב"כ הנאשם הגיש דוח תיקים לחייב על שם הנאשם בהוצל"פ אשר סומן נ/1. בדוח 9 תיקים שנפתחו בין השנים 2017 ו- 2018 לנושים שונים בסכומים המצטברים לכדי מאות אלפי שקלים.

טיעוני המאשימה לעונש

ב"כ המאשימה ציינה את החומרה שבעבירות המס, את הערכים המוגנים, ואת הבכורה שיש ליתן לאינטרס הציבורי בעבירות אלה. באשר לנסיבות ציינה את מחזוריה הגבוהים של הנאשמת, בשנת 2015 כ- 11.5 מיליון ₪ ובשנת 2016 כ- 7.3 מיליון ₪. כן ציינה את המחזור ביחס לדוח האישי של הנאשם אשר לא הוגש, שגם הוא נוגע לעסק, העומד על סך 3,639,000 ₪. לטענת ב"כ המאשימה יש להתייחס לכל עבירה כאירוע. לטעמה, מתחם העונש בגין אי הגשת דוחות הוא בין מאסר על תנאי לבין 8 חודשי מאסר בפועל. באשר לעבירת הניכויים מתחם העונש הוא בין מאסר על תנאי לבין 7 חודשי מאסר בפועל. בנוגע לקנס, לטעמה, בגין אי הגשת דוחות, מתחם העונש הראוי הוא בין 8,500 ₪ (גובה הקנס המנהלי) לבין 29,200 ₪. באשר לניכויים, שיעור של 10% מחוב הקרן לבין הקנס שבסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

באשר להסרת המחדל הפנתה ב"כ המאשימה לכך שמחדלי הניכויים הוסרו, ולכן עתרה למקם את הנאשם ברף התחתון של המתחם בהקשר זה. ביחס לעבירות שעניינן אי הגשת דוח ציינה כי המחדלים הנוגעים לדוחות הנאשמת לא הוסרו, וביקשה למקם את הנאשם ברף הגבוה. עוד הבהירה כי לטעמה אין לקבל הטענה לפיה לא ניתן להגיש הדוחות ועל רשות המסים להסתמך על הנתונים שבידיה, תוך שהדגישה שגם רוח מלכה ציין כי אין בידיו את מלוא הנתונים כדי לערוך דוח מבוקר. עוד ציינה במקרים דומים נוהגים נישומים להגיש דוחות שאינם מבוקרים ולהגיע להסדרי שומה, אך כאן לא נעשה דבר. באשר למחדל הנוגע לדוח האישי לשנת 2015, התקבלה מאת המאשימה הודעת עדכון לאחר הטיעון לעונש לפיה מחדל זה הוסר. ב"כ המאשימה עתרה כי יושת על הנאשם עונש של מאסר בין 8 ל- 10 חודשים, מאסר על תנאי, קנס כספי גבוה וכן התחייבות להימנע מעבירה. בנוגע לנאשמת שאינה פעילה עתרה להשתת קנס סמלי.

טיעוני ההגנה לעונש