מדינת ישראל נ' גאולה

אני מזכה את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

כתב האישום ותשובת הנאשם

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), עבירה של החזקת אגרופן או סכין שלא למטרה כשרה לפי סעיף 186(א) לחוק, ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק.

2.לפי המתואר בכתב האישום, ביום 25.06.15 בשעה 18:30 בערב לערך, לאחר החלפת דברים בין הנאשם לבין המתלונן, המתגורר בדירה הסמוכה לדירתו של הנאשם ביישוב תקוע, ולאחר שהמתלונן אמר לנאשם "אני אדאג לכך שלא תגור כאן" והחל לעלות במדרגות שמחצר הדירות לדירה שמעל הדירות בה מתגוררת בעלת הדירות שהשכירה להם אותן, אמר לו הנאשם: "אני אקרע אותך, אני אראה לך מי שולט, אתה משת"פ שטינקר", תוך שהוא שולף סכין מאחורי גבו באמצעות ידו הימנית ומפנה את להבה כלפי המתלונן. לאחר מכן, זרק הנאשם את הסכין על רצפת הבניין תוך שהוא אומר למתלונן: "מה קרה עכשיו?". המתלונן רץ לדירתו, נעל את דלתותיה והזעיק את המשטרה.

3.בהמשך, לאחר הגעת השוטרים, סרב הנאשם לבקשתם להזדהות ואמר לאחד מהם: "אני יזיין אותך" תוך שהוא קירב את גופו לגופו של השוטר. בהמשך קילל אותם ודרש מהם לצאת מדירתו אליה נכנסו על מנת לאתר את הסכין. השוטרים עצרו את הנאשם ובמהלך הנסיעה לתחנת המשטרה, איים עליהם הנאשם באומרו: "אני יזיין אתכם, ישלח את מולנר לפגוע בכם, היום אתם תמותו אני יחסל אתכם, זיינתי את אמא שלכם".

4.בתשובה לאישום טען ב"כ הנאשם כי במהלך האירוע המתואר בכתב האישום, הנאשם היה בגילופין, דבר שניתן ללמוד גם מדברי המתלונן, השוטרים, ואופי חקירתו של הנאשם במשטרה. משכך, לא נתקיים היסוד הנפשי הנדרש לשם הרשעה בעבירות המיוחסות לנאשם. בנוסף ב"כ הנאשם טען כי העבירה של החזקת סכין אינה מתקיימת שכן מדובר בחצר משותפת לנאשם ולמתלונן.

5.הוסכם בין הצדדים כי תיק החקירה יוגש במלואו, הנאשם יעיד ולאחר מכן ב"כ הצדדים יסכמו את טיעוניהם בעל פה.

השאלות שבמחלוקת

6.ראשית יצוין כי לא יכולה להיות מחלוקת כי העובדות המיוחסות לנאשם בכתב האישום נכונות. הדברים מגובים בהודעות המתלונן ואשתו כמו גם בהודעות השוטרים שהוגשו, כאמור, בהסכמה, והם לא נסתרו על ידי הנאשם.

7.מצד שני, גם לא יכולה להיות מחלוקת כי הנאשם היה שיכור בזמן ביצוע המעשים. גם עובדה זו מגובה בהודעות המתלונן והשוטרים.