מדינת ישראל נ' זקן

רקע

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות בעבירות של גניבה והמצאות בנסיבות מחשידות בכוונת פריצה.

על פי עובדות הכרעת הדין, ביום 23.9.17 בסמוך לשעה 12:15 נכנס הנאשם לבית מגורים ברחוב הפלמ"ח, גנב מפתחות של שתי דירות בבניין וניסה להסתיר את נוכחותו. עוד נקבע בהכרעת הדין, כי נסיבות המצאותו של הנאשם בבנין, ובעיקר גניבת המפתחות מלמדות על כך שהתכוון להתפרץ לדירות מגורים באותו בנין.

עמדות הצדדים

ב"כ המאשימה טענה כי מעשיו של הנאשם קרובים מאוד לעבירת התפרצות והפנתה לנזק אשר עלול היה להגרם לוּ היה הנאשם מתפרץ לדירות. לאור אלה בקשה לקבוע כי מתחם העונש ההולם את המעשים הוא מאסר לתקופה שבין שמונה חודשי מאסר ועד ששה עשר חודשים. לאור עברו המכביד של הנאשם בקשה להשית עליו עונש של שנים עשר חודשי מאסר ועונשים נלווים.

ב"כ הנאשם הפנה לכך שהנאשם זוכה מעבירת ההתפרצות אשר יוחסה לו והבהיר כי הנאשם עודו עומד על טענתו כי נכנס לבניין רק על מנת לצרוך סמים. לעניין נסיבותיו האישיות של הנאשם הפנה לכך שהרשעתו האחרונה בעבירת רכוש היא משנת 2012 ומאז "לקח את עצמו בידיים" ונגמל מסמים. לעניין זה הציג מסמכים כי הנאשם טופל לסירוגין במרכז מתדון ירושלים עד ינואר 2018 וכי עבר בהצלחה טיפול גמילה באשפוזית בינואר 2018. ב"כ הנאשם הבהיר, כי הנאשם אינו מסוגל לבצע עבודות שירות או של"צ ועל כן ביקש להסתפק בימי מעצרו.

הנאשם ביקש שלא לומר דבר.

מתחם העונש ההולם

הנאשם נכנס לבניין מגורים, גנב מפתחות של שתי דירות וכאשר שמע שוטרים מגיעים ניסה להסתיר את נוכחותו במקום. כפי שקבעתי בהכרעת הדין, נסיבות המקרה מלמדות, כי הנאשם נכנס לבניין בכוונה להתפרץ לדירות מגורים, וכי אלמלא הופרע הנאשם על ידי השוטרים, יש להניח כי היה מממש את כוונתו.

משכך, הערכים המוגנים בהם התכוון הנאשם לפגוע דומים בעיקרם לערכים המוגנים על ידי עבירת ההתפרצות לדירת מגורים, בשינויים המחוייבים ורבות נאמר על רעתה של עבירת ההתפרצות לדירת מגורים ונזקיה. מעבר לפגיעה הכלכלית הנגרמת לאדם אשר ביתו נפרץ, העבירה פוגעת בשלוות נפשו של קרבן העבירה ובתחושת הבטחון האישי שלו בביתו - מבצרו.

ר' למשל רע"פ 398/14 טל בן משה ערג' נ' מדינת ישראל:

"עבירות ההתפרצות והגניבה, הפכו, למרבה הצער, לנפוצות במחוזותינו, הן פוגעות ברכושו של הציבור, מערערות קשות את תחושת ביטחונו, ומנפצות לרסיסים את התפיסה לפיה ביתו של אדם הוא מבצרו. בית משפט זה עמד, לא פעם, על כך שחומרתן של העבירות, לצד נפוצותה של התופעה, מצריכות נקיטת יד קשה עם העבריינים.

ר' גם רע"פ 1708/08 לוי נ' מדינת ישראל אשר האיר את החוויה הקשה אותה חווים קורבנות הפריצה:

"בית המשפט המחוזי צדק גם צדק משהטעים את הצורך בחומרה בענישה בעבירת התפרצות ובעבירות הרכוש בכלל, שהיו – אפשר לומר- למכת מדינה, למקור דאגה וטרוניה לאזרחים רבים ולפגיעה בתחושת ביטחונם. נקל לשער את החוויה הקשה העוברת על קרבנות הפריצה, בשובם לביתם והנה הפיכת סדום ועמורה בתוכו וחפצים וכסף נעלמו ואינם, ולעיתים קרובות משמעות הדבר היא כי הרכוש יירד לטמיון, שכן העבריין לא יילכד"

ועם זאת, ברור כי עצמתה של הפגיעה בערכים המוגנים אשר נגרמה בשל מעשיו של הנאשם פחותה במידה ניכרת מאשר בעבירת התפרצות מושלמת, שהרי בסופו של דבר, הנאשם לא הורשע בכך שהתפרץ לדירה ומעשיו לא גרמו לכל נזק רכוש. לפיכך מתחם העונש ההולם צריך לשקף את פוטנציאל הנזק שבמעשים ואת הצורך להרתיע אחרים מפני מעשים דומים. אציין בהקשר זה, כי המחוקק קבע בצידה של העבירה עונש של חמש שנות מאסר, אשר אמנם נמוך במקצת מהעונש על עבירת ההתפרצות, אך יש בו ללמד על החומרה אותה ראה המחוקק במעשה.

לאור אלה, מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם הוא מאסר, לתקופה שבין מספר חודשים ועד חמישה עשר חודשים ועונשים נלווים.

נסיבות שאינן קשורות לעבירה

הנאשם יליד 1976. לחובתו מספר הרשעות קודמות:

בשנת 2004 הורשע בצבר עבירות אלימות, סמים ורכוש ונדון בגינן לעשרה וחצי חודשי מאסר.