מדינת ישראל נ' יפרח ואח'

בתום הדיון שהתקיים ביום 21/1/2018, הודעתי לצדדים כי החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק הסביר, מכל העבירות שיוחסו לו בכתב אישום זה.

בא אני עתה לפרוע את חובי ולנמק הכרעת דיני זו.

כתב האישום

כתב האישום הוגש ביום 29/3/2016, כנגד שני נאשמים.

המדובר באירוע שהתרחש בסמוך למועדון "במה" באזור התעשייה בעיר אשדוד, ביום 14/11/2014 בסמוך לשעה 03.00.

לשני הנאשמים יוחסו עבירות של איומים ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. לנאשם 1, יוחסה גם עבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה. לנאשם 2, יוחסה עבירה נוספת של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הכל כעולה מעובדות כתב האישום.

ישיבת המענה

בישיבת המענה מיום 14/9/2016, כפר הנאשם 2 באמצעות סניגורו המלומד וטען כי הנאשם 2 אך ניסה להפריד בין חברו (הנאשם 1), לבין הסלקטורים, שלא אפשרו להם להיכנס למועדון. נטען, כי היתה טענה של הסלקטורים לגבי סכין, שכביכול מחזיק הנאשם 1 ובשל כך אף הוזמנה ניידת משטרה למקום. עוד נטען, שעל פי הדיווח שקיבלה המשטרה, היתה דקירה בסכין (עובדה שאין מחלוקת שלא היה בה ממש). עוד טען הסניגור, שהשוטרים שהגיעו למקום השתמשו באקדח טייזר באופן מופרז כנגד נאשם 2. לטענת הסניגור מח"ש גנזו את התיק אף ללא חקירה, ללא בדיקת טענות הנאשם, למרות התעודה הרפואית של נאשם 2 אותה הציג בפניהם, אודות הפגיעות וחבלת הראש כתוצאה מהשימוש בטייזר.

עוד טען הסניגור, כי הראיה הטובה ביותר שיכלה להיות - סרטון האבטחה שבמקום, אך המשטרה באה לקחתו רק כשבועיים לאחר האירוע ובינתיים נמחק הסרטון, לאחר שהסתבר כי הוא נשמר בדרך כלל לשלושה ימים. משכך, טען הסניגור טענה ל"הגנה מן הצדק", גם לאור העובדה שמח"ש לא ביצעה חקירה כפי שהתחייב בנסיבות העניין.

לאחר שגם נאשם 1 כפר באשמה שיוחסה לו, נקבע התיק למספר ישיבות הוכחות.

ישיבת ההוכחות

בפתח הדיון בתאריך 13/6/2017, הופרד הדיון בין שני הנאשמים, לאחר שהנאשם 1 ביקש לחזור בו מכפירתו במסגרת הסדר טיעון ולאור תיקון כתב האישום שהוגש בעניינו ובו הודה. נאשם 1 נדון לחודש מאסר על תנאי למשך שנה ולקנס כספי סמלי של 100 ₪.

משכך, נותר אך לשמוע את ההוכחות ככל שמתייחסות הן לנאשם 2.