מדינת ישראל נ' א'

לפני בקשה לעיין מחדש בהחלטתי מיום 18.7.17. על מנת שלא להאריך, אפנה לאותה החלטה ולתיאור ההליכים אשר פורט בה. בתמצית אומר, כי הוריתי שהנאשם ישהה בישוב XXX עד תום ההליכים בעניינו, וזאת בעקבות הרשעתו בעבירות אלימות נגד בת זוג.

בקשה לעיון חוזר על אותה החלטה נדחתה ביום 2.8.17, ללא בקשת עמדת המאשימה. ערר שהוגש על ההחלטה לדחות את הבקשה לעיון חוזר נדחה, בכפוף להוראה לשירות המבחן להגיש תסקיר ביניים ביחס לתנאי השחרור תוך זמן קצר מאשר הוריתי.

ביום 10.9.17 התקבל תסקיר ביניים של שירות המבחן. מהתסקיר עולה, כי בשלב זה השירות מעריך כי קיים סיכון מסויים של הנאשם כלפי המתלוננת. כמו כן עולה מהתסקיר כי להערכת השירות העבודה המוצעת על ידי הנאשם, הכוללת נסיעות בכל הארץ, אינה מאפשרת לפקח עליו. השירות הוסיף, כי בשל סד הזמנים המצומצם טרם גובש תסקיר סופי בעניינו של הנאשם, ובכלל זה טרם התקיימה פגישה עם המתלוננת. לאור זאת שירות המבחן המליץ כי תנאי השחרור יעמדו בתקפם עד לקבלת תסקיר מסכם ומתן גזר דין.

למרות המלצת שירות המבחן, מבקש הנאשם פעם נוספת לעיין מחדש בהחלטה על קביעת תנאי שחרורו.

המאשימה הודיעה היום, 19.9.17, כי היא מתנגדת לבקשה.

לאחר שנתתי דעתי לכל אלה, לא ראיתי מקום לשנות את תנאי השחרור:

ראשית אומר, כי מאז מתן ההחלטה חלפו חודשיים, ואין מדובר בפרק זמן ארוך, המצדיק לשנות את תנאי השחרור. במיוחד דברים אמורים לאור העובדה שההחלטה ניתנה לאחר פרק זמן של מספר חודשים בו הנאשם ניתק קשר עם שירות המבחן ובית המשפט, ולא שיתף פעולה עם ההליך – עניין המקשה מאוד לתת בו אמון שיקיים תנאי שחרור מקלים יותר.

שנית אומר, כי לא חל כל שינוי נסיבות מאז מתן ההחלטה – מלבד קבלת תסקיר שירות המבחן, הממליץ על הותרת תנאי השחרור.

כשיקול אחרון אומר, כי לוּ היתה מוצעת חלופה הכוללת עבודה במקום מוגדר, אשר ניתן לפקח עליו, היה מקום לשקול הקלה בתנאים – אך לא ניתן לאפשר לנאשם אשר הפר תנאים וניתק קשר עם ההליך לעבוד ללא פיקוח ולהסתובב ללא כל השגחה.

לפיכך דוחה הבקשה. התנאים שקבעתי ביום 18.7.17 יעמדו בתקפם עד תום ההליכים.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשע"ז, 19 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים (לבקשתם).