ת"פ 61070-05-12 מדינת ישראל ואח' נ' שלי להבים בע"מ ואח'

הנאשם והנאשמת הורשעו, על פי הודאת הנאשם, ב-13 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו- 1975, 4 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 216 (4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961, 3 עבירות של אחריות מנהלים מכוח סעיף 224 א' לאותה פקודה וכן אי תשלום מס שנוכה- 9 עבירות לפי סעיף 219 יחד עם סעיפים 117, 164 ו-166.

טיעוני המאשימה לעונש

כתב האישום הוגש נגד הנאשם במשותף למע"מ ולמס הכנסה, טיעוני מע"מ הוגשו בכתב- בטיעוניה טענה ב"כ מע"מ כי מעשיו של הנאשם מהווים פגיעה כלכלית בביטחונו הכלכלי של הציבור, פגיעה בערך השוויון, בנשיאה בנטל המיסים ופגיעה באמון הציבור ומוסדות המדינה האמונים על גביית המס.

מתחם הענישה אותו הציגה המאשימה הינו 4-8 חודשי מאסר בפועל, 2-8 חודשי מאסר על תנאי, קנס כספי שינוע בין 1000-29,200 ₪ לכל עבירה וכן התחייבות להימנע מביצועה של עבירה. בהתייחס לנאשם ולאור העובדה כי מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי אשר יתרת קרן המס העדכנית לתשלום עומדת על סכום של 111,923 ₪ עתרה המאשימה לעונש של 4-8 חודשי מאסר בפועל, מע"ת בן 6 חודשים, קנס כספי על סך 8,000 ₪ וכן התחייבות להימנע מביצועה של עבירה זהה בעתיד.

בטיעוני מס הכנסה לעונש טענה ב"כ המאשימה כי רף הענישה הקבוע בעבירות המיוחסות לנאשם במסגרת האישום של מס הכנסה הינו עונש של 4 חודשי מאסר בפועל לכל עבירה לעבירה עפ"י סעיף 216 וכן 6-8 חודשי מאסר בפועל על עבירת הניכויים על כן עתרה המאשימה על השתת עונש בין 18-22 חודשי מאסר בפועל, קנס שיעמוד על בין 25,000-30,000 ₪ וכן התחייבות להימנע מלעבור עבירות זהות בעתיד.

ב"כ המאשימה טענה כי עבירת הניכויים לא שולמה כלל והיא עומדת כעת על סכום של 300,000 ₪ כמו כן יתרת המס שנותרה לנאשם לתשלום עומד על 112 ₪.

יש לציין כי עתירתה לעונש של נציגת מס הכנסה מהווה עתירה לעונש כולל עבור שני חלקי כתב האישום בתיקו של הנאשם במסגרת כתב האישום המתוקן.

טיעוני ההגנה לעונש

ב"כ הנאשם התבסס בטיעוניו על תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם אשר תיאר את נסיבות חייו של הנאשם ועמד על המצב בו הוא שרוי כיום, כמו כן התייחס לעובדה כי הנאשם ניסה להסיר את מחדליו והראיה לכך הוא כתב האישום המתוקן שהוגש בסופו של יום שהיה שונה משמעותית מכתב האישום המקורי.

עוד ביקש ב"כ הנאשם כי בית המשפט יצא בגזר דינו מתוך עיקרון ההלימה שבין חומרת המעשה לנאשם וסוג העונש, לדבריו הערך המוגן אשר נפגע הינו עניין של מחדל כספי , תוצר של הסתבכותו הכלכלית של הנאשם והמצב הקשה אליו נקלע- כמו גם העובדה כי החברה כעת נמצאת בסטטוס "סגורה" במשרדי המע"מ.

לדבריו, כתב האישום אינו תוצאה של בצע כסף ורצון לגנוב מקופת המדינה אלא של מצוקה כלכלית קשה וחוסר יכולת לארגן ולהגיש את הדו"חות והמסמכים שנדרשו לשם הסדרת ענייניו. לטענתו, הנאשם ביצע מאמצים כבירים על מנת להסיר את מחדליו אולם משראה כי לא עולה בידו לעשות ביקש שלא לבזבז את זמנו היקר של בית המשפט ולהודות בעבירות המיוחסות בכתב האישום המתוקן.

בסופו של דבר ביקש ב"כ הנאשם להבחין בין עניינו של נאשם זה לבין נאשמים אחרים שכן לא מדובר במי שביצע את העבירות תוך תכנון להונות את רשויות המדינה. עוד עמד ב"כ הנאשם על כך כי העבירות המיוחסות לנאשם הינן עבירות ישנות שבוצעו לפני למעלה מחמש שנים. וביקש להשית על הנאשם עונש בדמות מאסר מותנה, לחילופין טען כי במידה ויראה בית המשפט לנכון להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל אזי שיהא זה עונש שיהא ניתן לבצעו על דרך של עבודות שירות. לדבריו כל עונש אחר הינו בבחינת המטת אסון על חייו של הנאשם שכן הוא היחיד שדואג למחיית בני משפחתו, ובהעדר אפשרות אחרת יחרב עליו עולמו. עוד הוסיף כי הנאשם ימשיך לנסות להסיר את המחדלים העולים מכתב האישום המתוקן.

עדות הנאשם

הנאשם סיפר כי השתלשלות הדברים שהביאה להגשת כתב האישום נגדו היתה תוצאה של טראומה משפחתית, וגיוסו למילואים במסגרת מבצע "עמוד ענן". לדבריו ניסה לשחזר את המסמכים אולם לא עלה בידו לעשות כן. הנאשם תיאר את הקושי הנובע מעצם היותו מעורב בהליך פלילי. בסופו של דבר ביקש הנאשם לספר על אביו הלוקה בפוסט טראומה, על אמו שנהרגה בפיגוע, ועל היותו לוחם ביחידת דובדבן במילואים וטען בחום כי מעולם לא התכוון לקחת כסף מן המדינה.