מדינת ישראל נ' אבו אלמפלפל

נגד הנאשם הוגש כתב אישום מתוקן בעבירות שעניינן ניסיון הסעה שלא כדין מכח סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל ופזיזות בכלי רכב על פי סעיף 338 לחוק העונשין, בכך שביום 28/5/12 בשעה 9:00 לערך במחסום א-זעיים לכיוון ירושלים (להלן: "המחסום") ניסה להסיע שוהה בלתי חוקי.

בנסיבות המתוארות לעיל, התבקש הנאשם ע"י שוטרת לעצור במפרץ סמוך למחסום ולפתוח את תא המטען, אך סירב לעשות כן וטען כי המנעול אינו תקין.

בחיפוש שנערך בתא המטען ברכבו של הנאשם נתפס שוהה בלתי חוקי, אותו התכוון הנאשם להעסיק בביתו בעבודות שיפוצים.

טענות הצדדים

במענה לכתב האישום כפר הנאשם בביצוע עבירת ניסיון הסעה והסכים כי עובדות כתב האישום מקימות עבירה שעניינה ניסיון העסקה, שכן התכוון להעסיק את השוהה הבלתי חוקי בביתו.

עוד טען ב"כ הנאשם להעדר סמכות טריטוריאלית של בתי המשפט בישראל לדון את הנאשם בעבירה שעניינה מעשה פזיזות בכלי רכב בה הואשם הנאשם שכן מדובר בעבירת חוץ, זאת בשונה מהעבירה של ניסיון הסעה שיוחסה לנאשם.

לגופו של ענין טען ב"כ הנאשם כי עולה לפחות ספק באשמו של הנאשם בעבירה של ביצוע הסעת שב"ח ויש להרשיעו בעבירה שעניינה ניסיון העסקה.

ביחס לעבירת הפזיזות בכלי רכב לפי סעיף 338 לחוק העונשין, טען ב"כ הנאשם טענה חלופית ולפיה מעשיו של הנאשם אינם עולים כדי הרשעתו בעבירה זו ולכל היותר יש להרשיעו בעבירה לפי סעיף 21(ג) לתקנות התעבורה.

מנגד, השיבה התביעה כי לבית המשפט קמה סמכות לדון את הנאשם מכוח דיני העונשין ומכח החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ז-1967 (להלן: "תקנות שעת חירום").

סמכות טריטוריאלית

סעיף 12 לחוק העונשין קובע כי דיני העונשין של מדינת ישראל יחולו על כל עבירת פנים, וזו מוגדרת בסעיף 7(א)(2) לחוק העונשין כ"מעשה הכנה לעבור עבירה, נסיון, נסיון לשדל אחר, או קשירת קשר לעבור עבירה, שנעשו מחוץ לשטח ישראל, ובלבד שהעבירה, כולה או מקצתה, היתה אמורה להיעשות בתוך שטח מדינת ישראל".