ת"פ
בית משפט השלום אילת
|
59018-05-13
13/07/2014
|
בפני השופט:
יוסי טופף
|
- נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל עו"ד עדתו
|
הנאשם:
גדעון חרלפ
|
הכרעת דין |
כתב האישום ותשובת הנאשם
1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירה של החזקת ערך טבע מוגן לפי סעיפים 33(ד) ו-57(א) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק גנים לאומיים") ותקנה 2(א) לתקנות גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי לאום (איסור פגיעה בערכי טבע מוגנים), התשמ"ד-1983 (להלן: "תקנות גנים לאומיים") ועבירה של יבוא ערך טבע מוגן לפי סעיפים 33(ה) ו-57(א) לחוק גנים לאומיים.
2.בהתאם לכתב האישום, ביום 14.2.2012 בשעה 19:30 בקירוב, במסוף הגבול טאבה באילת, החזיק הנאשם בכליו קונכייה מסוג שבען וצדפות טרידכנה, אותן ייבא ארצה ממצריים, ללא היתר. המדובר בקונכייה וצדפות המשתייכות למערכת הרכיכות ומהוות ערכי טבע מוגנים.
3.במענה לכתב האישום, אישר הנאשם כי נמצאו אצלו הקונכייה והצדפות, כמפורט בכתב האישום, במועד האמור במסוף הגבול בטאבה. הנאשם טען כי רכש כדין את הקונכיות ממצרי שיש לו היתר סחר מצרי וכוונתו הייתה לתן את הקונכיות הללו לאשתו כמזכרת. לדבריו, במצרים מוכרים קונכיות וצדפות כאלו בפומבי, ללא הרכיכה שחיה בהן, ואין בכך פגיעה בערכי טבע בישראל. הנאשם טען כי יש לבטל את כתב האישום נגדו היות ולדבריו לאותו פקח שלקח ממנו את הקונכייה והצדפות לא הייתה הסמכה לעשות כן.
תמצית פרשת התביעה
4.במסגרת פרשת התביעה נשמעו עדויותיהם של זיו נדר (להלן: "נדר"), פקח בשמורת האלמוגים וממונה על פיקוח אכיפה וחקירות במחוז אילת ברשות הטבע והגנים ושל ד"ר אסף זבולוני (להלן: "ד"ר זבולוני"), אקולוג ברשות הטבע והגנים ואחראי על מפרץ אילת.
5.נדר מסר בעדותו כי הוא משמש כפקח בשמורת האלמוגים מזה למעלה מ-5 שנים ובנוסף משמש כממונה על פיקוח אכיפה וחקירות במחוז אילת, מטעם רשות הטבע והגנים, מזה כשנתיים וחצי. העד הבהיר כי במסגרת תפקידו הוא מוסמך לעכב ולעצור חשודים, לחקור אותם ולתפוס את ציודם. נדר ציין כי בתאריך 14.2.2012 נקרא למסוף טאבה, לטפל ב"אירוע של ייבוא והחזקה של ערכי טבע מוגנים" ופגש את הנאשם. העד ציין כי הציג עצמו כפקח באמצעות תעודה, מסר לנאשם במה הוא חשוד וגבה ממנו הודעה קצרה תחת אזהרה. בחזקת הנאשם נמצא חצי כד מפלסטיק ובתוכו מספר קונכיות מסוג שבען וחצאי צדפות של טרידכנה. נדר תפס אותן קונכיות וצדפות בהיותן ערכי טבע מוגנים וטען בעדותו כי מעמדן במצרים אינו רלוונטי לעניין העבירות שיוחסו לנאשם. נדר הבהיר כי בארץ נמכרות קונכיות שונות בחנויות מורשות שיש להן היתר לכך. ברם, הקונכיות שנתפסו אצל הנאשם, בבואו לישראל ממצרים, הן קונכיות שאסורות למכירה או לסחר ובכל מקרה מדובר בערכי טבע מוגנים בישראל ואין נפקא מינה אם הובאו מארץ זרה.
במהלך עדותו נשאל נדר על תוקפה של תעודת הפקח שלו והשיב כי לא נקוב בה תוקפה משום שהוא משמש כעובד קבוע של רשות הטבע והגנים. לדבריו, רשות הטבע והגנים מנפיקה תעודות ועליהן מועד תוקף רק לעובדים שאינם קבועים.
נדר אישר בעדותו שמסר לנאשם פתק ועליו פרטיו: שמו, תפקידו ומספר עובד (ר' נ/1), והסביר כי הפתק האמור לא היה תחליף להצגת תעודת הפקח, אלא רק נתן לנאשם את פרטיו, כך לפי הסברו: "...אנשים מבקשים ממני את הפרטים לעניין תלונות וכדומה וכאיש ציבור אני נתתי את פרטיי על גבי הפתק וציינתי את מספר העובד. לא מדובר בתעודה" (עמ' 11 לפרוט').