ת"פ 58183-01-11 מדינת ישראל נ' בוהארון

כתב האישום

כתב האישום המקורי, הוגש לבית המשפט ביום ה- 24/1/2011.

על פי המתואר בכתב האישום, הנאשם הינו עוסק כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, שפתח את תיק העוסק מורשה שלו עוד בפברואר 1982 והינו בעל עסק למסחר במתכות וגרוטאות ברזל. נטען כנגדו, כי מביקורת חשבונות שנערכה לו עלה, שבמהלך השנים 2003-2005, נהג הנאשם לדרוש בדוחותיו התקופתיים למס ערך מוסף, מס תשומות בחשבוניות מס, מבלי שהיו בידיו מסמכים כדין להוכחת דרישתו זו, היות וחשבוניות המס הללו לא שיקפו עסקה בין הצדדים לה, כנדרש על פי חוק.

כתב האישום ייחס לנאשם שישה עשר אישומים (כעולה מטבלת החשבוניות בעמ' 2 לכתב האישום), בו מפורטות 16 החשבוניות שבהן המדובר, מבחינת השם, התאריך, תקופת הדיווח, מספר החשבונית וסכום המע"מ שהיא מדברת עליו.

נטען כנגד הנאשם, כי סך המס שניכה בדוחות המס התקופתיים ושלא כדין, בתקופות הדיווח פברואר 2004 ועד יולי 2005, מגיע כדי סכום כולל של 229,997 ₪ קרן מס.

בהוראות החיקוק, יוחסו לנאשם 16 עבירות של ניכוי מס תשומות, מבלי שיהיה לו לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק, עבירה בניגוד לסעיף 117 (ב) (5) לחוק; וכן 11 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת, או שמסר דוח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור, עבירה בניגוד לסעיף 117 (ב) (1) לחוק.

השתלשלות הדיונים

לישיבה הראשונה ביום ה-3/11/2011, לא התייצב הנאשם. נאלצתי להוציא נגדו צו הבאה, הדיון נדחה ליום 29/12/2011.

לישיבה ביום ה-29/12/2011 התייצב הנאשם, הסביר כי לא הסתייע בידו למנות לו סניגור באופן פרטי וביקש להיות מיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית. טען כי הגיע לאולם הדיונים בישיבה הקודמת, אך לא נכנס לאולם מאחר ולא הצליח להסדיר לעצמו ייצוג של עורך דין פרטי. בנסיבות העניין, החלטתי לאפשר לנאשם להשתחרר מצו ההבאה, אך בחתימה על התחייבות עצמית. החלטתי גם למנות לו סניגור ציבורי בתיק ודחיתי הדיון לתאריך 23/2/2012.

בישיבה מיום ה-23/2/2012, יוצג הנאשם ע"י עו"ד ירון אבני המלומד, מטעם הסנגוריה הציבורית.

בפתח הדיון, ביקשה ב"כ המאשימה המלומדת לתקן טעות סופר מבחינת השנים, שצריכות להיות 2004-2005. כתב האישום תוקן כמבוקש והוא סומן ת/1.

לאחר אלו הדברים, נשמע מפי הסניגור, בשמו של הנאשם, מענה לכתב האישום.

המענה לכתב האישום