ת"פ 58020-06-13

בפניי בקשה שהגיש המבקש, עו"ד אליהו מאיר ביליג, לקבל לידיו עותק מתסקיר שירות המבחן, שהוגש בעניינו בתיק זה, לרבות כל חומר המצורף לתסקיר האמור, אם קיים חומר מעין זה.

יש להקדים ולומר כי עניינו של המבקש הסתיים באי הרשעה, וזאת על פי החלטתי מתאריך 10.6.2014, עת החלטתי שלא להרשיע את המבקש, בגין ביצוע עבירה על פי סעיף 379, לחוק העונשין, התשל"ז-1977, נשוא כתב האישום המתוקן שבתיק.

על המבקש הוטל לבצע של"צ בהיקף של 200 שעות, ללא הרשעה. בנוסף חוייב בפיצוי כספי למתלונן.

בבקשתו מפרט המבקש כי הוא מרגיש חסך בכך שהתסקיר אינו מצוי בפניו, משיש בתסקיר להדריכו, במסגרת תהליך השיקום שהוא עובר. המבקש מציין כי בראיון שהתקיים בזמנו עם קצינת המבחן, נאמרו לו דברים רבים העשויים לסייע בשיקומו. המבקש הוסיף, כי במהלך הראיון עם קצינת המבחן חש שלא בנוח, עד כדי כך שמצבו פגע ביכולתו לקלוט את הסבריה של קצינת המבחן והוא חש כי מידע חשוב, המצוי בתסקיר, נחסך ממנו, כאשר הבין גם מפי סנגורו כי התסקיר אינו מחמיא לו. עוד הדגיש המבקש בבקשתו, כי מסלול חייו השתנה, כשהוא העלה לעניין זה היבטים אישיים שונים, כפי שפורטו בבקשה. המבקש סבור כי ראוי שהתסקיר יהיה בפניו, ככתבו וכלשונו, והדבר יקל עליו להעזר בו.

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"), מסדיר בסעיף 191 שבו, את נושא גילוי התסקיר, כאשר החוק מתיר את מסירת התסקיר לתובע ולסנגורו של נאשם, כאשר לביהמ"ש שיקול דעת לצוות אם התסקיר ימסר גם לנאשם עצמו. לצד זאת קיימים כללים הנוגעים למגבלות השימוש בתסקיר ולחשיפת מידע מתוכו.

מאחר והתסקיר כולל גם מידע רגיש שעלול לפגוע בצנעת הפרט, של הנאשם ושל אחרים, נקבע בתקנה 28 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974, כי כל מי שהגיע לידיו תסקיר, לא ישתמש בו ולא יגלה ידיעות שהגיעו לידיו באמצעותו, אלא לצורך ההליך המשפטי, שבקשר אליו נמסר התסקיר. איסור זה מתייחס לכלל הגורמים הנחשפים לתסקיר, לרבות עורך דינו של הנאשם, אשר רשאי לעיין בתסקיר ובכפוף לכללי הסודיות הנוגעים לתסקיר.

אני בדעה כי בנסיבות שהובאו על ידי המבקש בבקשתו, אין מקום לאפשר למבקש לקבל עותק מהתסקיר, כבקשתו.

לעניין זה מקובלת עלי עמדת שירות המבחן, כפי שנומקה בתגובה שהומצאה לבקשתו של המבקש. בתגובה זו צויין ע"י שירות המבחן, כי התסקיר נכתב בשפה מקצועית, ואם יקרא על ידי הפונה, בהעדר נוכחות קצין מבחן, שערך את האיבחון, ובהעדר הסבר ופירוש מתאים, יכול שיובן באופן מוטעה, והדבר עלול לגרום לפגיעה ריגשית אותה לא ניתן יהיה לעבד, בהעדרו של קצין מבחן. לפיכך, מדגיש שירות המבחן, כי מציגים בפני האדם נשוא התסקיר, טרם גזר הדין, את עיקרי הדברים, תוך מתן הסברים והבהרה לגבי המידע הנמסר בתסקיר. לעיתים, במידה והפונה הינו נסער ומתקשה לקבל את הדברים שנכתבו, ניתן במהלך הפגישה לסייע בעדו לקבל את הדברים בצורה בונה, ואם מתעורר צורך, אף להפנותו להמשך טיפול בבעיותיו. צויין גם, כי למבקש אכן נמסר בזמנו תוכן התסקיר, והובהרה לו ע"י שירות המבחן החשיבות בהשתלבותו בטיפול, אך המבקש שלל נזקקות לפנות לאיבחון, כפי שהמליץ שירות המבחן.