מדינת ישראל נ' ספרדי

הרקע:

1.הנאשם הורשע, על פי הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של נהיגה פוחזת של רכב, לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז – 1977, ונהיגה הגורמת נזק לרכוש או אדם, לפי תקנה 21(ב)(1) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעונש.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במועדים הרלבנטיים לכתב האישום היה הנאשם נהג מונית. ביום 25/2/2013 בשעה 3:00 הסיע הנאשם במוניתו את המתלוננת, שביקשה להגיע לביתה ממועדון בתלפיות. הנאשם נהג במונית במהירות מופרזת, ובתגובה לבקשת המתלוננת שיאט וייסע בזהירות, הוא השיב לה ש"זה בסדר" ושהוא "שתה קצת". בהמשך האיץ הנאשם את מהירות נסיעתו, ונסע בסמטאות ירושלים במהירות מופרזת שאינה תואמת את תנאי הדרך, תוך שסיכן את המתלוננת ואת יתר המשתמשים בדרך.

שוטרים שיצאו לאתר את הנאשם, לאחר דיווח שהתקבל על אופן נסיעתו, איתרו אותו, ועצרו את הניידת בה נסעו בניגוד לכיוון התנועה, על מנת לעצור אותו. אחד השוטרים פתח את הדלת הימנית של הניידת ויצא ממנה. הנאשם הבחין בניידת, עצר את המונית למספר שניות, ולפתע האיץ וניסה לעקוף את הניידת. השוטר ששהה מחוץ לניידת נאלץ לקפוץ אליה חזרה, אך בטרם הספיק לסגור את הדלת פגעה בה המונית, וזו פגעה ברגלו של השוטר. כתוצאה מכך נגרמו לשוטר כאבים ברגל, וכן נגרמו נזקים לדלת הניידת ולמראה הימנית שלה.

שתי ניידות משטרה דלקו בעקבות הנאשם, שהמשיך בנסיעה מהירה ופרועה. הנאשם פנה שמאלה בניגוד לתמרור האוסר על כך, ובהמשך פגע בשתי מכוניות שחנו בצד הדרך, וגרם להן נזק. אחד מכלי הרכב שנפגעו הוגדר כאבדן מוחלט. כתוצאה מהתאונה נפצעה המתלוננת, נגרמו לה כאבים בצוואר, בכתף ימין ובקרסול ימין, והיא פונתה לטיפול בבית חולים.

תמצית טיעוני הצדדים:

2.המאשימה מבקשת להטיל על הנאשם עונש מאסר לתקופה של 10 חודשים, מאסר על תנאי מרתיע, פסילת רישיון נהיגה, פסילה על תנאי, קנס ופיצוי לנפגעי העבירה.

המאשימה טענה כי הנאשם סיכן את העוברים והשבים, ורק בדרך נס לא גרם לאבדות בנפש. לטענתה, הנאשם פגע בערכים של שלום הציבור ובטחונו, שמירה על גוף האדם, שלטון החוק והסדר הציבורי. לסברתה, מתחם העונש ההולם למעשיו של הנאשם נע בין 10 חודשי מאסר בפועל לבין 20 חודשי מאסר בפועל.

לזכותו של הנאשם זקפה המאשימה את הודאתו, ואת פרק הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות. לחובתו של הנאשם זקפה המאשימה את האמור לחובתו בתסקיר שירות המבחן, ואת עברו הפלילי והתעבורתי.

המאשימה הגישה הצהרת נפגע עבירה מטעמה של בעלת הרכב שהוכרז כאובדן מוחלט, בה נטען על ידה כי בשל התאונה הפסידה סך של 28,000 ₪.