ת"פ
בית משפט השלום ראשון לציון
|
57023-02-14
30/12/2015
|
בפני השופטת:
שרית זמיר
|
| - נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל
|
נאשם:
ח.ג.ב.
|
| הכרעת דין |
ביום 24.12.15 מיד עם סיום שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים בעל-פה, הודעתי על זיכויו של הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן.
בהתאם להוראת סעיף 183(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982, להלן נימוקי הזיכוי:
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של:
הסגת גבול פלילית בצוותא חדא, עבירה לפי סעיף 447(א) ביחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין");
פציעה ע"י שניים או יותר בצוותא חדא, עבירה לפי סעיף 335(א)(2) ביחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין;
ותקיפה ע"י שניים או יותר, עבירה לפי סעיף 382(א) לחוק העונשין.
על פי עובדות כתב האישום המתוקן, לנאשם שני אחים נוספים: א.ב – יליד 1995 (להלן: "האח הקטין") ו-ש.ב – ילידת 1999 (להלן: "הקטינה").
בתאריך 2.12.12 בשעה 23:00 לערך, עברה הקטינה יחד עם חברתה, שזהותה אינה ידועה למאשימה, בגן הציבורי ברחוב הנשיא בראשון לציון (להלן: "המקום"). באותן הנסיבות, עבר במקום ע. ע. (להלן: "המתלונן") כשהוא צועד במהרה לכיוון ביתו.
בהמשך לאמור, ועל רקע חשדו של הנאשם כי המתלונן רדף אחרי הקטינה וחברתה, הגיע בליווי מעורבים נוספים, שזהותם אינה ידועה למאשימה (להלן: "האחרים"), לביתו של המתלונן ונכנס עמם ללא רשות לביתו.
בהמשך לאמור, נטל אחד המעורבים מהמטבח קומקום חשמלי, התקרב אל המתלונן וחבט באמצעות הקומקום בראשו של המתלונן.
באותן הנסיבות, הוציא אחד המעורבים (להלן: "האחר") מכיס חולצתו סכין יפנית בעל ידית כתומה, סטר למתלונן בפניו, הכניס את הסכין בחזרה לכיס חולצתו, ואמר למתלונן: "זאת פעם אחרונה שאתה רודף אחרי ילדה, הבנת?".
בנסיבות המתוארות לעיל, עמדו יתר המעורבים לצד הנאשם והאחר וחיזקו את ידם. לאחר שהבחינו כי דם זב מראשו של המתלונן, עזבו כלל המעורבים את הבית והותירו את המתלונן פצוע.
כתוצאה ממעשיהם של הנאשם, האחר ויתר המעורבים, פנה המתלונן לקבלת טיפול רפואי במיון ביה"ח אסף הרופא, שם נקבע כי הוא סובל מחתך בקרקפת אשר הודבק ונחבש.
בישיבת המענה ביום 22.6.15, אישר הנאשם, באמצעות בא כוחו, כי הגיע למקום אך הכחיש מכל וכל כי נכנס לביתו של המתלונן. הנאשם כפר בתיאור האירוע כמפורט בכתב האישום מחמת חוסר ידיעה וטען כי כלל לא נכנס לביתו של המתלונן, ולא יכול היה לצפות את האופן בו התפתח האירוע בתוך הבית. הנאשם הוסיף כי לאחר הפגיעה במתלונן, הוא היה זה שטיפל במתלונן וביקש ממנו שיזמין לעצמו אמבולנס.