ת"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
55753-07-15
22/02/2016
|
בפני השופטת:
יהודית אמסטרדם
|
| - נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל- מחלקת חקירות שוטרים
עו"ד אופיר אפרתי
|
נאשמים:
1. דוד ארזקנזי אוהד חן
2. אילן חנוכה דויד ד"ר ברק פרידמן
3. אשר מסס ירון ברזילי
4. שרון זמר כרמלי
5. יצחק כהן ירון ברזילי
עו"ד אוהד חן
עו"ד ד"ר ברק פרידמן
עו"ד ירון ברזילי
עו"ד כרמלי
|
| החלטה |
(בעניינו של נאשם 5)
פתח-דבר
1.כתב האישום מייחס לנאשם - שוטר לשעבר, מתן שוחד לעובד ציבור וקבלת מידע ממאגר המידע המשטרתי ומהמרשם פלילי (באמצעות נאשם 1) – עבירות לפי סעיף 291 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 וסעיף 22 לחוק המרשם הפלילי תקנות השבים התשמ"א-1981.
2.בפני בקשה מטעמו של נאשם 5 (להלן: "הנאשם") לפיה, הוא עותר לביהמ"ש לבטל את כתב-האישום נגדו בגין מניעת זכות הידוע בו הייתה חייבת המאשימה על פי סעיף 60 א' לחסד"פ (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, (להלן: "החסד"פ").
3.לטענת ב"כ הנאשם, מרשו מתגורר ברח' בן יהודה 165 ת"א, והוא מסר כתובת זו בזמן חקירתו במח"ש, וכתובת זו אף מופיעה על גבי כתב-האישום.
על אף זאת, המאשימה לא שלחה מכתב יידוע לכתובתו של הנאשם, אלא שלחה את מכתב הידוע לכתובת בה התגורר הנאשם, כך לטענתו, לפני כ- 15 שנים.
4.לאור האמור לעיל, ולנוכח העובדה כי לא צורף אישור פרקליט המחוז כי קיימת מניעה לקיים החובה שבחוק, עותר הנאשם לביטול כתב-האישום, כאמור.
5.אין מחלוקת שאכן לא נשלח מכתב יידוע לכתובת מגוריו העדכני של הנאשם. ב"כ המאשימה מתנגד לבקשת הנאשם, ולטענתו, מכתב היידוע נשלח בשגגה לכתובת בה מתגוררת אשתו לשעבר והוריה.
עוד נטען ע"י ב"כ המאשימה, כי הנאשם אינו מקבל דברי דואר גם לכתובת החדשה והעדכנית – , והא ראייה שנשלחו לכתובתו כתב-אישום והמסמכים חזרו כלעומת שבאו, משמע, שלו נשלח מכתב היידוע לכתובת הנכונה בטרם הגשת כתב האישום, גם הוא לא היה מתקבל ע"י הנאשם.
6.ב"כ המאשימה הציע לערוך לנאשם שימוע בדיעבד, כלשונו: "אנו מציעים כי ייערך שימוע בדיעבד בלב פתוח ובאוזן קשובה" (עמ' 4 לישיבת 27.10.2015 שורה 9)
דיון
7.סעיף 60 א' לחסד"פ קובע בזו הלשון:
"רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירות פשע, תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי העניין, "כי קיימת מניעה לכך".
8.הרציונאל שבבסיס הטלת חובת היידוע הובא בדברי ההסבר להצעת החוק:
"ההחלטה להעמיד אדם לדין ובעיקר לגבי עבירות חמורות, היא החלטה רבת משמעות בחברה שאנו חיים בה. די בכתב-אישום, לבטח בעבירות חמורות כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם ומסיבה זו מוצע להעניק את זכות השימוע למי שמרגע ההכרעה בעניינו ישתנה מעמדו בציבור".
(הצעת חוק, סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 26) (זכות השימוע),ה תשנ"ט-1999.
9.הסניגור המלומד טרח ומצא אסופת פסיקה נרחבת לפיה הורה ביהמ"ש על ביטול כתב-האישום עקב אי יידוע הנאשם, ואף ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה.
10.עיון באספת הפסיקה שהוגשה ע"י ב"כ הצדדים מגלה כי אי-קיום חובת שימוע אינו גורר בהכרח ביטול כתב-האישום, והדבר נקבע לפי הנסיבות תוך בחינת כל מקרה לגופו.