ת"פ 55673-09-23 מדינת ישראל נ' כרמית

בפניי בקשה לביטול כתב אישום, בהתאם לסעיפים 149(10) ו- 150 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ").

כתב האישום שהוגש כנגד המבקש (הנאשם) בתמצית :

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום עבד הנאשם במכון התקנים הישראלי, ובין היתר, בתפקיד מנהל מעבדות אלקטרוניקה וכיול ומנהל פיתוח עסקי ופרויקטים.

בתאריך 24.1.12, לבקשת משטרת ישראל, ערך הנאשם חוות דעת מומחה המתייחסת לאמינות מערכת א-3 (מערכת אכיפה אלקטרונית אוטומטית הנמצאת בשימוש משטרת ישראל), ביודעו כי עריכתה נדרשת לצורך הגשתה כראיה בהליך משפטי.

במסגרת חוות הדעת, חיווה הנאשם את דעתו כי באם ישמרו כל הנהלים והתנאים המפורטים בחוות הדעת, ניתן יהיה לקבוע שמערכת א-3 תפיק תוצאות ברמת אמינות גבוהה ביותר.

בעמ' 2 לחוות דעתו, ציין הנאשם, בכזב, במסגרת תיאור ניסיונו בתחום מכשירי אכיפת התנועה של מערכת א-3, כי נכח בעת ביצוע בדיקות פונקציונליות במעבדת NMI, שהיא מעבדה לאומית הולנדית לביצוע בדיקות של מכשירי אכיפה.

בנוסף, בסעיף 8 בעמ' 9 לחוות הדעת, כתב הנאשם, תחת סעיף הנושא את הכותרת: "בדיקות של אב הטיפוס של יחידת הקצה עבור פרויקט א' 3", כי אב טיפוס של מערכת א' 3 נבדק על פי דרישות התקן הישראלי מס' 5140 חלק 1, וציין בכזב, כי הבדיקה בוצעה ברובה במעבדה ההולנדיתNMI וכי הבדיקות נערכו בנוכחות מומחי מכון התקנים הישראלי.

בתאריך 1.2.2015 הוגש לבית המשפט השלום (לתעבורה) בעכו (להלן: "בית המשפט"), על ידי לשכת התביעות תעבורה עכו – את"ן, כתב אישום כנגד אסמאעיל בדראן (להלן: "התיק" או "תיק בדראן") בגין עבירות של נהיגה במהירות העולה על המותר בהתאם לתקנות התעבורה. לבקשת ההגנה אוחד התיק עם תשעה תיקים נוספים בהם הועמדו הנאשמים לדין בגין אותה עבירה.

במהלך פרשת התביעה בתיק, הגישה התביעה את חוות דעתו של הנאשם לבית המשפט, לצורך הוכחת תקינות תו התקן של מערכת א' 3, ואשר באמצעותה תועדו העבירות מושא התיק.

בתאריך 10.4.2016 הנאשם העיד בבית המשפט על חוות דעתו ואישר אותה (להלן: "העדות").

במהלך העדות מסר הנאשם כי מערכת א' 3 נבדקה על פי דרישות התקן וכי דיוק המדידה של מערכת א'3 מול דרישות התקן נקבעו לאחר ביצוע 500 בדיקות דיוק מהירות בשטח שבוצעו על ידי מעבדת NMI. (להלן: "הבדיקות").

עוד מסר הנאשם בעדותו, במענה לשאלות באי כוח ההגנה, וזאת בכזב, כי הוא ונציגים נוספים של המכון נכחו במעבדת NMI בעת ביצוע הבדיקות.

עוד במהלך עדותו, מסר הנאשם בכזב כי נכח ב- 10 בדיקות שנערכו במעבדת NMI ומר יואל בר-גיל, מי ששימש אז מנהל המעבדה לאלקטרוניקה ותקשוב במכון התקנים, נכח בעת הבדיקות.

בהתאם לכתב האישום הנאשם עשה כל זאת ביודעו כי מדובר במידע כוזב בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה בתיק.

עוד, בהתאם לכתב האישום, בתאריך 10.10.2016, פנתה התובעת בתיק, עו"ד רפאלה ממן לנאשם, בבקשה למסור לידיה את פרטיו של נציג המכון שנכח בבדיקות. רק בתאריך 25.10.2016, בחלוף למעלה מ- 6 חודשים ממועד עדותו, יידע הנאשם, לראשונה, את התובעת, כי לא נכח נציג המכון בעת ביצוע בדיקות השדה של דיוק המהירות.

בתאריך 28.11.2016 פנה אמיר דקל, מנהל פרויקט א' 3 לנאשם וביקש לקבל התייחסות לשאלות שהופנו אליו על ידי משטרת ישראל, ובכלל זה לעדותו לפיה נכח ב- 10 בדיקות של מעבדת NMI.

בתאריך 1.12.2016 ובהמשך לעדות השקר שמסר, השיב הנאשם במסמך בכתב, ובו הכחיש כי העיד בבית המשפט שנכח ב- 10 בדיקות.