מדינת ישראל נ' פלוני

כתב האישום

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות שעניינן תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן – חוק העונשין); איומים, לפי סעיף 192 לחוק עונשין; והיזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין (שתי עבירות). על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם והמתלוננת ניהלו קשר זוגי במשך כשנתיים. בין החודשים מרץ-אפריל 2020, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, איים הנאשם על המתלוננת באופן שהצמיד מוט מאלומיניום מקופל לראשה, וזאת על רקע חשדו כי היא בוגדת בו. כתב האישום מתאר עוד כי במהלך החודשים מרץ-אפריל 2018, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, ביקש הנאשם מהמתלוננת לקבל לידיו את מכשיר הטלפון הנייד שלה. המתלוננת סירבה והנאשם נטל את המכשיר זרק אותו על הרצפה, דרך עליו וגרם לו לשבר. במועד אחר במהלך תקופה זו, לאחר שצפה בתוכן הטלפון הנייד של המתלוננת, תקף אותה הנאשם, משך בשערותיה, סטר לפניה ושבר את מכשיר הטלפון משני צדיו.

    

   כתב האישום ממשיך ומתאר כי במהלך תקופת הקשר הזוגי בין השניים, במועדים שאינם ידועים למאשימה, תקף הנאשם את המתלוננת בסטירות לפניה.

    

   טיעוני הצדדים לעונש והראיות

    

2. ב"כ המאשימה טען כי מדובר באירועים חמורים והדגיש את הערכים המוגנים שנפגעו בשל מעשי הנאשם. נטען שיש להביא בחשבון את הרקע, היינו חשדו של הנאשם כי המתלוננת בוגדת בו, ואת העובדה כי מדובר בשלושה מקרים. ביחס למתחם הענישה הפנתה המאשימה לפסיקה ועתרה לקביעת מתחם ענישה אחד הנע בין שמונה חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשי מאסר. נטען כי הגם שמדובר בנאשם ללא עבר פלילי, שהודה במעשיו, אין להביא בחשבון סיכויי שיקום ויש צורך בענישה מרתיעה. לגופו של עניין עתרה המאשימה לעונש מאסר למשך 9 חודשים, לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.

    

3. ב"כ הנאשם הדגיש את התיקון שנעשה בכתב האישום וטען כי מתחם הענישה ההולם את העבירות נע בין מאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר בעבודות שירות. ביחס לעונש הראוי לנאשם נטען כי מדובר בצעיר, ללא עבר פלילי, שזו הסתבכותו הראשונה עם החוק וכי מאז לא נפתחו תיקים נוספים. הסנגור טען כי האירוע הוא בבחינת מעידה חד פעמית על רקע מערכת יחסים רומנטית של זוג צעיר וכי כיום השניים אינם יחדיו ומנהלים מערכות יחסים חדשות. עוד טען הסנגור כי מדובר בנאשם שלמד בבית הספר הטכני של חיל הים, שרת שירות צבאי מלא וכיום עובד לפרנסתו. בסיכום הדברים ביקש הסנגור למקם את עונשו בחלקו התחתון של מתחם הענישה ולהסתפק בענישה צופה פני עתיד.

    

4. הנאשם בדברו האחרון הביע צער על מעשיו, ציין כי התנצל בפני המתלוננת וכי הם נותרו ידידים.