פתח דבר
הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר, בעובדות כתב אישום מתוקן. בהתאם לכתב האישום המתוקן, הורשע הנאשם בגידול סמים, בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג 1973.
מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי נאשם 1 שכר ביום 20.1.16 דירה בפתח תקווה, והחל מחודש פברואר 2016 החזיק הנאשם שבפניי בדירה, אשר הושכרה לו בשכירות משנה. הנאשם הקים בדירה מעבדה לגידול קנאביס, ורכש לשם כך שתילי קנאביס ואמצעים רבים לגידול הסם.
משך מספר חודשים הפיק הנאשם במעבדה סם מסוכן מסוג קנאביס, לרבות גידול הצמחים, ייבוש העלים ואריזתם בשקיות אטומות מוכנות להפצה.
ביום 12.9.16 החזיק הנאשם במעבדה 212 שתילי קנאביס בשלבי צמיחה שונים, וציוד רב ששימש לגידול וטיפוח השתילים, כמו גם חדר לייבוש חומרים המוכנים לאריזה. בסך הכל החזיק הנאשם בדירה כמות כוללת של 32.8 ק"ג נטו סם מסוכן מסוג קנאביס.
יובהר כבר עתה כי נאשם 1 הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של מתן אמצעים לביצוע פשע, ודינו נגזר ביום 19.1.17 ל-15 ימי מעצרו ולענישה נלווית, כעתירת הצדדים.
במסגרת ההסדר אליו הגיעו הצדדים בעניינו של הנאשם שבפניי, לא גובשה הסכמה עונשית, והמאשימה הצהירה כי תעתור למאסר בפועל. הוסכם כי הנאשם יופנה לעריכת תסקיר שירות המבחן, וכי ההגנה תטען כראות עיניה.
טיעוני הצדדים לעונש
ב"כ המאשימה הדגיש בדבריו את הצורך להילחם בנגע הסמים ובנזקים הנגרמים לחברה - מלחמת חורמה. נטען כי בעבירות סמים מונעים העבריינים מתוך שיקול כלכלי וניצול התמכרותם של משתמשי הסם, וכי במעשיהם הם פוגעים בערכים החברתיים של שמירה על בריאות הציבור, רכוש הציבור והסדר הציבורי.
עוד ציין ב"כ המאשימה בטיעוניו כי תופעת "המעבדה הביתית" הפכה לנפוצה נוכח קלות הביצוע והקושי לחשוף עבירות המתבצעות בתוך תחומי הבית.
בהתייחס לסם הקנאביס, נטען כי הגם שהוא נחשב ל"סם קל", הוא נפוץ מסמים מסוכנים אחרים, ומהווה פתח לשימוש בסמים קשים יותר.
משכך, עמדת המאשימה ככלל בעבירות כגון דא היא לענישה מרתיעה מאחורי סורג ובריח.
בהתייחס לנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, ציין ב"כ המאשימה את התכנון המוקדם, וביקש לתת את הדעת לעובדה כי הושקע כסף רב ומחשבה בעת ביצוע העבירה, כשהנאשם שכר דירה ולאחר מכן רכש שתילים וציוד רב, ונתפסו בחזקתו 212 שתילים בדרגות שונות של צמיחה. נטען כי הציוד הרב שנתפס מלמד על כך שהנאשם עסק באופן שיטתי בייצור סמים והשקיע בכך זמן, משאבים ועבודה רבה, מתוך רצון להתעשר באופן לא חוקי.
ב"כ המאשימה היפנה למדיניות הענישה הנוהגת, ממנה נלמד כי בנסיבות דומות נקבע מתחם ענישה של 14–36 חודשי מאסר בפועל, ונאשמים נעדרי עבר פלילי נידונו בתוך המתחם ל-20-18 חודשי מאסר.
המאשימה טענה כי יש מקום להעלות את רף הענישה בעבירות אלה, נוכח התרחבות התופעה וריבוייה, ולפיכך עתרה לקבוע בענין שבפניי כי מתחם העונש ההולם הוא 16–36 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה וקנס משמעותי.
אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, טען ב"כ המאשימה כי נלקחו בחשבון לקולא הודאת הנאשם בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר, החיסכון בזמן שיפוטי, היעדר עבר פלילי רלבנטי, והאמור בתסקירי שירות המבחן. עם זאת, המאשימה אינה מסכימה עם המלצת שירות המבחן לענישה, המתמקדת בשיקולי השיקום בלבד.
לשיטת המאשימה, אין בהליך הטיפולי אותו עבר הנאשם כדי להצדיק סטייה ממתחם העונש, ובענין זה היפנתה המאשימה לפסיקה במסגרתה נקבע כי סטייה מהמתחם עקב הליכי שיקום צריכה להישמר למקרים מיוחדים בלבד. נטען כי נוכח האמביוולנטיות אותה ביטא הנאשם אל מול שירות המבחן באשר לצורך הטיפולי, וגישתו לפיה אינו סובל מהתמכרות, ובהתחשב במכלול השיקולים ובהם היקף המעבדות שנחשפו בשנים האחרונות, ומניע הנאשם שהיה בצע כסף ולא שימוש שלו עצמו בסמים אותם גידל, יש להעמיד את עונש המאסר בפועל בשליש התחתון של מתחם הענישה, לצד מע"ת וקנס משמעותי. כן עתרה המאשימה להכריז על הנאשם כעל סוחר סמים ולהורות על חילוט הרכוש המפורט בכתב האישום המתוקן.
ב"כ הנאשם ציין בטיעוניו כי המחוקק לא קבע שיהא מקום לסטות ממתחם העונש ההולם אך במקרה חריג ובנסיבות מיוחדות, אלא השאיר זאת לשיקול דעת בית המשפט, נוכח פוטנציאל השיקום של הנאשם שבפניו. נטען כי לא בכל יום עומד לדין נאשם צעיר ללא עבר פלילי, אשר עשה דרך ארוכה ומשמעותית בהליך גמילה, חרף התנאים הקשים במסגרת הקהילה והקושי להתמיד בטיפול בקהילה. בענין זה היפנה ב"כ הנאשם ל-6 תסקירי שירות המבחן שהתקבלו בעניינו של הנאשם, המשקפים את הדרך אותה עבר. כן ציין, כי כבר בחקירתו במשטרה הודה הנאשם ולקח אחריות על מעשיו, וכך עשה גם במסגרת ההסדר, ללא הסכמה עונשית.
ב"כ הנאשם הטעים כי בתחילת התהליך, התמכרות הנאשם לסמים לא הייתה גלויה, וזו התגלתה לשירות המבחן אך דרך בדיקות השתן שמסר הנאשם. כן עמד על כך שהנאשם מצוי תחת טיפול שירות המבחן מזה כשנתיים, מתוכן למעלה משנה במסגרת הקהילה הטיפולית.
ב"כ הנאשם קיבל את מתחם העונש ההולם לו טענה המאשימה, אך עתר שלא להשיב את הנאשם אל כתלי הכלא. הוא הגיש אסופת פסיקה ממנה ביקש ללמוד כי במקרים דומים ואף חמורים יותר, לאחר שנאשמים עברו הליך משמעותי במסגרת קהילה טיפולית, הושתו עליהם עונשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ולא מאסר ממש.
הוטעם כי הנאשם שבפניי צעיר לימים, אשר ביצע שירות צבאי מלא, ובהמשך התמכר להימורים ולסמים.
הוא אימץ את ההזדמנות הטיפולית שהוענקה לו, השלים טיפול באשפוזית ובהמשך בקהילה, וכיום מתגורר בהוסטל, ממנו הוא יוצא לעבודה, ומתמיד בטיפול גם עתה. בנסיבות אלו, עתר ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן להשית על הנאשם מבחן ושל"צ, ולחילופין להשית על הנאשם מאסר בעבודות שירות, במטרה שלא לגדוע את התהליך השיקומי אותו הוא עובר.
ב"כ הנאשם הסכים לחילוט הרכוש שנתפס, אולם ביקש שלא להכריז על הנאשם כסוחר סמים.
הנאשם, בדברו לעונש, סיפר על עצמו וציין כי התנהל בעבר כנעדר גבולות וללא אחריות, חסר שפיות לדבריו, כשההתמכרות להימורים הביאה אותו להתמודד עם עולם אותו תאר כמפחיד, ובהמשך גם לשימוש בסמים. הוא מצא עצמו מסתובב ברחובות, וביצע את העבירה בה הודה כאמצעי להחזר חובותיו. הנאשם הבהיר כי הוא מתחרט על מעשיו ומעוניין לשוב לחיים נורמטיביים. הוא ציין כי למד בקהילה להעריך את תמיכת משפחתו בו, ותאר את הקהילה ב"מלכישוע" ואת התהליך אותו עבר כחלק מהמסע לחזור לחיים נורמטיביים, כשהוא מבהיר כי לשיטתו קיבל את חייו במתנה. הוא ציין כי התמודד עם משברים שונים במהלך הטיפול, וכיום הוא מתמודד עם קשיי החיים בהוסטל, לצד השתלבותו בעבודה, והמשך הטיפול בעצמו במסגרת ההוסטל.
לעונש העיד גם מר X, אביו של הנאשם. בעדותו סיפר על התהליך השיקומי שעבר הנאשם ועל השינוי הדרמטי אשר חל בו מאז נקלט בקהילה לגמילה מסמים, כשהנאשם מתגבר על קשיים שונים במהלך הטיפול, והופך לאדם חדש ושונה גם בכל הנוגע להתנהלותו כלפי בני המשפחה. עוד סיפר, כיצד נחשף לחובותיו של בנו בשוק האפור, ולהתגייסותו לשלם חובות אלו על מנת שהנאשם יצא מהקהילה הטיפולית ללא חובות, ויוכל לפתוח דף חדש ונקי.
דיון וגזירת הדין
בהתאם לתיקון 113 בחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), על בית המשפט להתחשב בקביעת מתחם העונש ההולם בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם, במידת הפגיעה בערכים אלו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.
מעשי הנאשם פגעו בערכים של הגנה על שלום הציבור ובריאותו מפני נגע הסמים והשלכותיו ההרסניות על החברה. הלכה היא כי עבירות הסמים על גווניהן השונים, פוגעות בבריאותם הנפשית והגופנית של צרכני הסם, ובאופן עקיף בציבור כולו. על כן קיים צורך ממשי במיגור עבירות אלו, שעה שגידול הסם מהווה את החוליה הראשונה בשרשרת הפצת הסם.
אשר למידת הפגיעה בערכים המוגנים ולנסיבות ביצוע העבירה, הרי שבמעשיו של הנאשם היה כדי לפגוע באופן ממשי ומוחשי בערכים המוגנים, נוכח כמות הסם שנתפסה בדירה, ונוכח אבזור המעבדה והתכנון שקדם למעשיו של הנאשם.
נהיר כי הנאשם השקיע מאמצים ומשאבים כספיים בתכנון המעבדה, איבזר את המעבדה והפעיל אותה מספר חודשים טרם מעצרו. יוזכר כי הנאשם הקים במעבדה גם חדר לייבוש הצמחים, וכי נתפסו בה חומרים מוכנים לאריזה. בדין עמדה לפיכך המאשימה על כך שהרווח הטמון בגידול הסם והפצתו הינו רווח קל ומהיר, שעה שהסיכוי להיתפס אינו רב.
מאחר שב"כ הנאשם הסכים למעשה בטיעוניו כי מדיניות הענישה הנוהגת מלמדת שמתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם שבפניי הינו 36-14 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית, איני מוצאת מקום להרחיב בסוגיה זו, ומאמצת אני את עמדות הצדדים בענין זה. בהקשר זה ייאמר, כי לא מצאתי שנסיבות התיק שבפניי מצדיקות את העלאת רף המתחם כעתירת המאשימה, ולפיכך אני קובעת כי מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם הוא 36-14 חודשי מאסר, לצד מאסר מותנה משמעותי וקנס.
ייאמר כבר עתה כי נוכח כמות הסמים אותה גידל הנאשם ומטרת המעשה, אני מכריזה על הנאשם כסוחר סמים (ר' בענין זה את עפ"ג (מחוזי מרכז) 7101-07-18 בענין בלעום, מהימים האחרונים).
אשר לגזירת העונש בגדרי המתחם ולנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הרי שיש להתחשב בקבלת האחריות על ידי הנאשם, בחסכון בזמן שיפוטי, ובהעדר עבר רלוונטי.
לחומרא, יצויין כי במעבדה נתפסו כ- 212 שתילים במשקל של כ-32.8 ק"ג נטו קנאביס, באמצעותם רצה הנאשם למצוא מוצא לחובותיו בשוק האפור. לא למותר לציין כי עסקינן בנאשם שהוא בן למשפחה נורמטיבית, ואשר חלף פנייה לדרכים מקובלות על מנת להתמודד עם קשייו, השקיע את מרצו ויכולותיו בגידול סמים, העלולים כמתואר לעיל לפגוע פגיעה ממשית בזולת ובחברה כולה.
מנגד, ייאמר כבר עתה כי מוצאת אני ליתן משקל ממשי להליך הטיפולי המשמעותי והממושך אותו עבר הנאשם, ועודו עובר.
הליך זה פורט בהרחבה במסגרת 6 תסקירי שירות המבחן אשר הוגשו בעניינו של הנאשם, ואשר סוקרים את התפתחות והתקדמות הטיפול בו במהלך השנתיים האחרונות, החל משלב האבחון ביח' להתמכרויות בקריית אתא, דרך הליך הגמילה אותו עבר במסגרת קהילת "מלכישוע" ועד לשילובו בהוסטל "מלכישוע" בעפולה.
בתמצית ייאמר כי התסקיר הראשון, מיום 14.6.17, סוקר את נסיבותיו האישיות של הנאשם, בן ה-23. ממנו נלמד כי לאחר שחרורו מן הצבא נפצע הנאשם במהלך רכיבה על אופניים חשמליים, אז הפסיק לעבוד. בשל היעדר הכנסה הוא החל להמר בהימורים לא חוקיים וצבר חובות רבים. אז גם החל ללוות כספים מהשוק האפור, הכל מבלי לשתף תחילה את הוריו בהסתבכותו.
בדיקת שתן שמסר הנאשם בשירות המבחן נמצאה נקייה משרידי סמים, וכך לא נחשפה העובדה כי הנאשם מכור גם לסמים.
בהתייחסו לעבירה נשוא כתב האישום לקח הנאשם אחריות והביע חרטה. הוא תאר כיצד נחשף במדיות שונות לדרכי גידול הסמים ורכישת הציוד, וכי שכר דירה במרכז הארץ במטרה להתרחק ממכרים ומשפחתו, אשר לא ידעו על מעשיו. הנאשם הסביר כי גידל והפיק סמים לצורך מימון החזר חובותיו, וכי תכנן לפרטי פרטים את המעבדה, תוך קושי בויסות דחפיו, על רקע פיתוי להשגת כסף קל ומהיר.
שירות המבחן סבר באותה עת כי יש מקום לשלב את הנאשם בתהליך טיפולי ייעודי בתחום ההתמכרויות להימורים, ובנסיבות אלו נדחו הטעונים לעונש.
מהתסקיר השני, שהוגש ביום 25.9.17 עולה כי הנאשם הופנה ליח' לטיפול בהתמכרויות בעיר מגוריו, לשם אבחון והתאמתו לטיפול בתחום ההתמכרויות להימורים. הרושם היה כי הוא נמצא בשלבים הראשוניים של הטיפול, ואז גם טען כי השתמש בגראס כמעידה חד פעמית.
רק בתסקיר שלישי, אשר הוגש ביום 21.11.17, התברר כי הנאשם צורך סמים על בסיס יומיומי, והוא הופנה לאבחון פסיכיאטרי ולשילוב באישפוזית, במטרה לבחון את התאמתו להמשך טיפול בקהילה טיפולית סגורה.
התסקיר הרביעי, מיום 18.2.18, לימד כי הנאשם השתלב בקהילת הבוגרים ב"מלכישוע". הוא הביע נכונות לטיפול אך סבר שאינו סובל מהתמכרות לסמים, הביע אמביוולנטיות לגבי המשך שהותו במסגרת הטיפולית, ושקל לעזוב אותה טרם תום תקופת הטיפול. נוכח האמור, נתבקשה דחייה לצורך מעקב, כמו גם בחינת יכולתו של הנאשם להתמיד בטיפול ולהפיק תועלת מהקשר הטיפולי בו החל.
מהתסקיר החמישי, שהוגש ב-21.8.18, עלה כי במהלך השהות ב"מלכישוע" עבר הנאשם הליך משמעותי, אשר השליך גם על קשריו עם בני משפחתו, ובעיקר על דפוסי חשיבתו, יכולתו ליתן אמון באחרים, רגשותיו ובחינת מעשיו באופן ביקורתי. הוא נמצא בסוף שלב ב' של הטיפול ועתיד להתחיל בשלב ג', במסגרתו יתנסה בעצמאות רבה יותר לקראת המעבר להוסטל הקהילה.
שירות המבחן התרשם מהתגייסותו של הנאשם לתהליך הטיפולי ושיתוף הפעולה שלו, וסבר שטיפול במסגרת הקהילה יאפשר לו לבסס תהליכי שינוי ובאמצעות כך להפחית את הסיכון להישנות העבירות. כן סבר שירות המבחן כי הטלת מאסר עלולה לגדוע את ההליך השיקומי המשמעותי אותו עובר הנאשם, ולכן המליץ להטיל עליו 18 חודשי צו מבחן, במהלכם ימשיך את ההליך הטיפולי בקהילת "מלכישוע", ובתום הטיפול ישולב בטיפול מעקבי. כן המליץ שירות המבחן להשית על הנאשם 140 שעות של"צ ומאסר מותנה.
תסקיר שישי ואחרון הוגש ביום 15.11.18. מתסקיר זה עולה כי הנאשם השלים טיפול בקהילת "מלכישוע", בשילוב של טיפול פרטני וקבוצתי. העו"ס התרשם כי הנאשם בעל יכולת התבוננות טובה ויכולת להעמקה רגשית, וכי הצליח במהלך הטיפול לבנות מערכות יחסים מאוזנות ובריאות מבעבר. על אף הקושי אותו חווה הנאשם במהלך הטיפול, הוא בחר לעבור להתגורר בהוסטל הקהילה בעפולה, המהווה חלק אינטגרלי להמשך הטיפול בקהילה, ואכן ביום 28.10.18 עבר להוסטל, שם שולב בטיפול פרטני וקבוצתי, והחל לעבוד כעובד כללי במפעל.
לאור כל האמור, חזר שירות המבחן על המלצתו להעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך 18 חודשים, במסגרתו ישהה בהוסטל כ-5 חודשים ובהמשך יעמוד בפיקוח מעקבי בקהילה, ולהשית עליו גם של"צ ומאסר מותנה.
סטייה מן המתחם
ב"כ הנאשם עתר כאמור לסטות מן המתחם שנקבע, בשל שיקולי שיקום. סעיף 40ד(א) בחוק מתיר לבית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם כאשר נמצא כי הנאשם השתקם או כי קיים סיכוי של ממש שישתקם:
![מלבן 2]()
![]()
"40ד.(א)קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, וכן להורות על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם, לרבות העמדתו במבחן לפי סעיפים 82 או 86 או לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969."
עינינו הרואות, כי כטענת ב"כ הנאשם, לא נקבע בחוק כי עסקינן בהליך חריג. כך גם לא נקבע כי על הנאשם לעבור בעת גזירת הדין הליך שיקום, ודי בכך שקיים סיכוי של ממש שישתקם. ועם זאת, לא בנקל סוטים בתי המשפט מן המתחם, ועושים הם כן מקום בו קיים פוטנציאל שיקום גבוה, וחשש שמא מאסר מאחורי סורג ובריח יפגע פגיעה ממשית בהליך השיקומי (ר' ע"פ 7555/14 פלוני נ' מדינת ישראל, 10.6.15 וכן רע"פ 262/14 מוחמד נאשף נ' מדינת ישראל, 22.1.14).
במקרה שבפניי, לחומרה עומדת העבירה אותה ביצע הנאשם, על נסיבותיה, ועיקרה בכמות הסם אותה גידל, לאחר תכנון מדוקדק. כאמור, במעשה זה טמון פוטנציאל לסיכון בריאות הציבור ושלומו, ובהתאם להלכה הפסוקה, על בתי המשפט לתרום תרומתם למלחמת החורמה בעברייני הסמים.
מנגד, עומד בפניי נאשם צעיר בשנים, ללא עבר פלילי, אשר עבר הליך שיקומי קשה, משמעותי ומוצלח. הוא עשה תקופה ארוכה במסגרת טיפולית סגורה בקהילת "מלכישוע", ומתגורר כיום בהוסטל של הקהילה, במטרה לשוב ולעלות באופן הדרגתי על דרך הישר, כשהוא מבין כי חרף הקשיים בהם נתקל בדרכו השיקומית, זקוק הוא עדיין להמשך טיפול.
כאן המקום לציין כי בחודש ספטמבר 2018, הוגש אמנם תסקיר שירות המבחן אשר בא בהמלצה להשית על הנאשם מבחן, של"צ ומאסר מותנה, וחרף זאת סבר כב' השופט טרסי כי מן הראוי לדחות את הטעונים לעונש ואת גזירת דינו של הנאשם פעם נוספת, לשם השלמת ההליך הטיפולי בקהילה ו"התבהרות התכנית הטיפולית העתידית". כב' השופט טרסי אמנם הבהיר כי אין בדחיה כדי ליצור ציפיות לתוצאה עונשית מסוימת, אך דומה כי התווה את הדרך לחריגה מן המתחם בנסיבות תיק זה.
הנאשם עבר כאמור הליך שיקומי משמעותי וממושך, בן כמעט שנתיים ימים, הן מהתמכרותו להימורים והן מהתמכרותו לסמים. עסקינן בהליך שיקומי בו השקיע תעצומות נפש, והשתת עונש מאסר של ממש עליו כעת, עלולה ללא ספק להסיגו לאחור, ולהביא לירידה לטמיון של הישגי שיקומו. שוכנעתי כי בנסיבות תיק זה, תחטא שליחת הנאשם למאסר לאינטרס הציבורי, וכי ניתן לענות על האינטרס הציבורי בהשתת מאסר לריצוי בעבודות שירות, באופן אשר יאזן בין האינטרס הפרטי של הנאשם והמלצת שירות המבחן, לאינטרס הציבורי הכולל. זאת ועוד, לצד המאסר בעבודות שירות יושת על הנאשם גם צו מבחן, והנאשם ידע כי במידה ויפר צו זה, ניתן יהיה לשוב ולגזור את דינו, נתון אשר אף בו יש כדי להבטיח כי הנאשם ישמור על דרכו השיקומית, ואם חלילה יסטה ממנו – יענש באופן ממשי.
יפים בהקשר זה דבריו של בית המשפט העליון בע"פ 8092/04 ישראל חביב נ' מדינת ישראל (מיום 10.9.06):
"הישג שיקומי זה הוא נדיר במקומנו, במיוחד מקום שמדובר בגמילה מסמים. על שום נדירותו וייחודו, בולט הצורך לתת לו משקל נכבד במסגרת שיקולי הענישה, וזאת מכמה בחינות: ראשית, מבחינת האינטרס הציבורי בהגנה על שלום הציבור ובטחונו, שיקומו של עבריין מועד תורם לקיומה של ציפייה כי לא יחזור לעולם הפשע. ציפייה זו מקדמת את טובת הציבור ומתיישבת עם אינטרס חברתי רחב. שנית, מבחינת העבריין, השיקום המוצלח פותח בפניו אופקי-חיים חדשים, ולראשונה עולה תקוה כי יוכל לפנות לדרך חיים בונה, שבה יוכל להשתלב באורח חיים יציב וקונסטרוקטיבי. ושלישית, מבחינת שירותי השיקום והרווחה, חשוב לטעת את התודעה כי יש טעם ותוחלת בהשקעת משאבים חומריים ואנושיים בפעולות שיקום עבריינים, וכי מקום שפעולות אלה מניבות פרי, ישנה התחשבות בכך בתהליך הענישה וננקטים אמצעים המאפשרים ככל הניתן את הותרת תוצאות השיקום על כנן, בלא העמדתן בסכנה."
עיון בפסיקה מגלה כי כאשר נמצא שנאשם אכן עבר הליך שיקום משמעותי, סוטים בתי המשפט ממתחם העונש ההולם, גם בקרב אלו אשר הורשעו בגידול סמים בכמויות גדולות.
כך, בעפ"ג (מחוזי מרכז) 22919-03-18, בענין מדינת ישראל נ' אלון חכים (מיום 29.5.18), נדחה ערעור המדינה כנגד חריגה ממתחם העונש ההולם בעניינו של מי שהודה בגידול 33 ק"ג קנאביס, ונידון ל-6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לצד עונשים נוספים. בית המשפט המחוזי ציין כי בהתחשב באופי ההליך השיקומי אותו עבר הנאשם, תוצאותיו, והפוטנציאל השיקומי, וברושם כי הנאשם עבר שינוי דרמטי, קיים חשש כי ההליך כולו ירד לטמיון ככל שיושב הנאשם אל כותלי בית הסהר, ודחה בשל כך את הערעור.
כן ר' ע"פ 4285/17 בענין שירה יצחקי (מיום 11.6.18), במסגרתו הורה בית המשפט העליון כי נאשמת תרצה 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, לאחר שהורשעה בגידול כ-100 ק"ג קנאביס.
עונש דומה הוטל במסגרת ת"פ (מחוזי מרכז) 8843-02-15 בענין בוז'רנו (מיום 6.4.17), בעניינו של מי שגידל 92 ק"ג קנאביס.
סיכומו של דבר
נוכח מכלול השיקולים שלעיל, נמצא כי הגם שככלל, מן הראוי להשית על נאשמים בעבירות כגון דא עונשים חמורים ומרתיעים, הרי שבנסיבות המקרה שבפניי ובהתחשב בהליך השיקומי הממושך והקשה אותו עבר הנאשם, ועל מנת שלא לקטוע הליך זה אשר טרם הסתיים, כליאתו של הנאשם תסיגו לאחור, ותחטא לאינטרס הציבורי.
חרף האמביוולנטיות אותה הציג הנאשם בתחילת ההליך, הרי שכיום אין ספק כי מצוי הוא במקום שונה לחלוטין מזה בו היה בעת ביצוע העבירה ועת נעצר. הנאשם מתגורר, עובד ומטופל במסגרת ההוסטל, בשלב מתקדם של הטיפול, לאחר שעבר כאמור תהליך ארוך ומשמעותי, ממנו נתרם והפיק תועלת רבה, עד כדי שינוי התנהלותו הכוללת, כפי שהעידו דברי אביו, דבריו שלו, והתסקירים שהוגשו בעניינו.
התרשמתי כי מדובר במי ששינה אורחותיו, ולפיכך נמצא עניינו בגדר אותם המקרים בהם מן הראוי הוא לסטות ממתחם העונש ההולם.
כאמור, חרף כל זאת איני מוצאת לפטור את הנאשם מעונש ממשי, שכן לא ניתן להתעלם משיקולי ההלימה וההרתעה, לצד שיקול השיקום. לפיכך, יוטל על הנאשם לצד הענישה אותה הציע שירות המבחן, גם מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.
מפאת הקשיים הכלכליים בהם היה הנאשם מצוי, אשר הם שהובילוהו כמתואר לעיל לביצוע עבירת הסמים, ונוכח עדות אביו אשר לחובותיו לשוק האפור בהם נושא האב, אמנע מהשתת קנס על הנאשם.
נוכח המפורט לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א.6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה.
ב.מאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירת סמים מסוג פשע.
מאסר על תנאי בן 3 חודשים למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירת סמים מסוג עוון.
ג.צו מבחן למשך 18 חודשים.
נוכח ההכרזה על הנאשם כסוחר סמים אני מורה על חילוט הרכוש שנתפס או השמדתו, בהתאם לשיקול דעת קצין משטרה.
הנאשם יתייצב לריצוי עונשו במשרדי הממונה על עבודות השירות במחוז הצפון, ביום 6.2.2019.
העתק גזר הדין ישלח לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.
זכות ערעור כדין.
ניתן היום, ה' טבת תשע"ט, 13 דצמבר 2018, במעמד הצדדים.
