ת"פ 52497-10-13 מדינת ישראל נ' לוי

1. הנאשם, אלירן לוי הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה על פי סעיף 380 ו- 192 לחוק העונשין, שעניינן גרימת חבלה של ממש ואיומים.

בהכרעת הדין עמדתי בהרחבה על הנסיבות, שבגינן הורשע, כאמור, הנאשם ועל כן לא אחזור ואפרט בנדון. יש להוסיף כי לחובת הנאשם רשומה הרשעה, מתאריך 13.7.11, בעבירה על פי סעיף 335 (א) (1) לחוק העונשין בגינה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי, של 6 חודשים (ת/8 ו-ת/9- ת"פ 10432/2008, בית המשפט השלום תל אביב) כאשר העבירה בגינה הוטל התנאי האמור נעברה בשנת 2008.

2. לאחר הרשעתו הופנה הנאשם לשירות המבחן, שהמציא תסקיר בעניינו. בתסקיר הובא רבות מנסיבותיו האישיות של הנאשם שהינו צעיר בן 31 שנים, רווק, המתגורר בבית אביו, בגבעתיים.

הנאשם עובד מזה כ- 6 שנים, בחברת "דן", כסדרן עבודה. עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם שירת שירות צבאי חלקי ושוחרר מחמת אי התאמה.

הנאשם מסר לשירות המבחן כי סכסוך שהתגלה בין אביו לבין המתלונן, על רקע רצונו של המתלונן לספח לדירתו חנייה לא לו, כאשר הליך זה נקטע בסופו של דבר ע"י העירייה, הוא שהביא להתרחשותה של אותה תקרית אלימה.

הנאשם הביע חרטה על התנהגותו וביטא רצון להתנצל בפני המתלונן ולפצותו. עוד ביטא הבנה לכך שבמצבי קיצון הוא מתקשה, לעיתים, לשלוט בתגובותיו וביטא נכונות להשתלב בטיפול במסגרת שירות המבחן. הנאשם הוסיף כי הוא מכיר בחומרת התנהגותו ובהשלכות הפוגעניות שהיו לה על המתלונן.

3. בשיחה טלפונית עם שירות המבחן מסר המתלונן, כי אכן, הרקע לסכסוך, כפי שפורט גם בהכרעת הדין, נעוץ באותו נסיון שעשה המתלונן לספח חנייה שיועדה לרבות, לשימושו שלו בלבד. המתלונן הוסיף כי לאחר האירוע, ליוותה אותו ואת בני משפחתו תחושת פחד. עם זאת, ציין, כי מאז הארוע אין כל קשר בינו לבין הנאשם והוא אינו חושש מפניו. המתלונן הסכים לפגישת גישור עם הנאשם, כאשר ציין כי לתפיסתו המחיר האישי ששילם הנאשם הוביל לשינוי בהתנהגותו, מתוך הבנה כי פעל באופן שגוי ופוגעני.

4. שירות המבחן התרשם כי לנאשם נטייה להתנהגות אימפולסיבית וכי הוא מאופיין בקשיים לשלוט בתגובותיו, במצבי לחץ, כאשר עונש המאסר המותנה לא היווה גורם ממתן לדידו. עוד צויין, כי הנאשם עבר משבר משפחתי ואישי עם מות אימו, בעת שירותו הצבאי, אשר הותיר בו משקעים רגשיים, אשר טרם עובדו. הנאשם רואה חשיבות רבה בקשר עם אביו וחש צורך לדאוג לו ולרווחתו, כאשר הארוע המיוחס לנאשם מהווה ביטוי לצורך זה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מכיר בפגיעה במתלונן כאשר התנהלותו תקינה ויציבה, לאורך השנים, בתחום התעסוקה, וההליכים המשפטיים היוו גורם מרתיע עבורו.

5. כמו כן, התרשם שירות המבחן כי הנאשם אינו מאופיין בדפוסי התנהגות עברייניים באישיותו, כשצויין, כי לא נפתחו כנגדו תיקי מב"ד נוספים מאז ביצוע העבירה הנוכחית. צויין גם, כי הסיכוי להישנות עבירות האלימות הינו בינוני כשמידת החומרה הצפוייה, במידה ויפעל שוב באלימות, הינה נמוכה. כמו כן, הודגש כי במידה והנאשם ישתלב בטיפול ההולם את צרכיו, הסיכון להישנות העבירות יפחת. לדעת שירות המבחן הפעלת עונש המאסר המותנה הינה בבחינת גורם רגרסיבי, אשר עלול לפגוע בהישגיו החיוביים של הנאשם בשנים האחרונות. שירות המבחן המליץ אפוא, על מתן צו מבחן והטלת של"צ על הנאשם בהיקף של 200 שעות, כענישה שיקומית.

6. מטעם ההגנה גם הובאו מספר עדים שהעלו בעדותם היבטים חיוביים הנוגעים לנאשם. כך העיד מר שלום לוי, שהינו גם קרוב משפחתו של הנאשם, אשר משמש כראש חטיבת הכספים בחברת "דן", אודות עבודתו המסורה והאחראית של הנאשם בחברה. עוד ציין העד כי הנאשם מפגין חריצות בעבודתו ותומך כלכלית באביו, הכל תוך ניהול אורח חיים נורמטיבי.

מר יעקב עמנואלוף, המשמש כמפקח בחברת "דן", מסר בעדותו כי הנאשם, העובד כסדרן בחברה, מאופיין בעזרה לזולת. אביו של הנאשם מסר בעדותו כי הנאשם תומך בו וכי הינו זקוק מאוד לעזרתו ולסיועו, הכל כאשר הנאשם מתגורר עימו ומסייע לו רבות.