בפתח הכרעת הדין, אני מודיע על זיכוי הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
1.בתאריך 19.12.2014, בשעה שאינה ידועה, נגנב מרחוב מקווה ישראל 2, בחולון, רכב מסוג "מאזדה 323", מס' רישוי 930-27-57 (להלן: "הרכב"), השייך למר יוסף שוחט, הוא המתלונן (ע"ת 3). הרכב נגנב על ידי אדם שזהותו אינה ידועה.
המתלונן מסר בעדותו כי מדובר ברכב ישן, משנת יצור 2001, שאין מותקנת בו מערכת אזעקה וככל הנראה איבד או הותיר את מפתחות הרכב, בתוך מתג ההתנעה.
בכתב האישום נכתב, כי בתאריך 21.12.2014, בשעה 04:00, לערך, נראה הנאשם מהלך בחניון, שברח' ריב"ל, פינת רחוב חומה ומגדל, בתל אביב (להלן: "החניון"), כשהוא סורק כלי רכב ומציץ לתוכם. בהמשך לכך התפרץ הנאשם לרכב האמור, שאין ידוע כיצד הובא לאותו חניון. הנאשם התניע את הרכב והחל לנסוע מהחניון, מבלי ששעה לקריאותיו של השוטר שחר שרביט (להלן: שרביט") לעצור ונמלט מהחניון, כשלפני כן אף גידף את שרביט, שטען בעדותו, שהיה קרוב לדריסה ע"י הנאשם.
לאחר זמן קצר נמצא הרכב ברחוב המסגר 38, בתל אביב, כשהוא נטוש (תמונות ת/6 א'-ה', דיסק תמונות ת/12).
2.הנאשם נעצר בתאריך 21.12.2014, בשעה 16:00 לערך (ראה ת/9), ובחיפוש שנערך בביתו, ברח' חנקין, בחולון, נמצאו מקרן, מכשיר טלפון נייד מסוג "סמסונג", ארבעה כרטיסי טלפון נייד, וכן שלט לרכב, החשודים כגנובים.
לנאשם יוחסו אפוא עבירות של פריצה לרכב, בכוונה לבצע פשע, גניבת רכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וכן החזקת נכס החשוד כגנוב, על פי סעיפים 413 ו. סיפא, 413 ב., 275 ו- 413 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").
הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי כלל לא היה באותו חניון, וכי בעת קרות הארוע המיוחס לו היה במקום אחר, וכי זיהויו על ידי שרביט הינו שגוי. אשר לחפצים שנמצאו בביתו, טען הנאשם כי מדובר, ברובם, בפריטים ישנים, שנקנו על ידיו.
עד התביעה המרכזי בתיק הינו השוטר שחר שרביט (ע"ת 4) (להלן: "שרביט") שכתב דו"ח פעולה מפורט (ת/4), וכן תוספת לדו"ח (ת/5). יצויין, כי בדו"ח הפעולה פורט כי הארוע נשוא כתב האישום התרחש בתאריך 20.12.2014, ולא כפי הכתוב בכתב האישום – 21.12.2014.
3.בדו"ח הפעולה ובעדותו בביהמ"ש, פרט שרביט כי הבחין בנאשם, כשהוא מאיר באמצעות מכשיר טלפון סלולארי, לתוך רכב הנמצא בחניון. שוטר נוסף שנכח באירוע, ליאור דנוך, ציין בדו"ח הפעולה שכתב כי גם הוא הבחין בנאשם : "מסתכל לתוך רכבים בחניון בעזרת ידו הימנית הוא מניח את ראשו על השמשה ומצמיד את הראש לרכב. עמדתי במרחק 50 מטרים ממנו" (ת/7). לעניין הכרות קודמת עם הנאשם, פירט העד שרביט ומסר כי שבועיים טרם הארוע נשוא כתב האישום, צפה במצלמות אבטחה של מקום אחר, ואז הבחין בשני אנשים, כשאחד מהם לובש מעיל שחור עם פסים ירוקים זוהרים, אלא שבאותה צפייה במצלמות, לא זיהה את הנאשם. עם זאת, כשבוע לאחר מכן, פגש בנאשם, בהיותו ברחוב חומה ומגדל, בתל אביב והבחין כי הנאשם לובש את אותו מעיל שבו נראה האדם שצפה בו בזמנו במצלמות, כשבוע קודם לכן, שאז קישר העד את הנאשם לדמות שנראתה על ידו במצלמות. העד צילם את הנאשם באמצעות מכשיר הטלפון, ואז הבחין בו בסימנים מזהים נוספים, כגון, מבנה גופו, שערו ואף ציין כי אחת מעיניו נראתה מעט קטנה מהרגיל. באותו מפגש עיכב במכוון את הנאשם משפתח עמו בשיחה, שנמשכה מעל 40 דקות.
4.כאמור, ביום הארוע, בעת שזיהה, כאמור, את הנאשם, בחניון, סורק את כלי הרכב, הורה שרביט לשוטר נוסף שהיה עמו, ליאור דנוך (ע"ת 5) (להלן: "ליאור"), לעקוב אחרי הנאשם, כאשר ציין כי הנאשם: "לבש מכנסיים ועליונית כהה עם צבע ירוק זוהר, בצידי הגוף, מתחת לידיים" (ת/4). ליאור דיווח לו כי הנאשם נכנס לחניון, נשוא כתב האישום, ובהמשך דיווח לו כי הנאשם הצליח להיכנס לתוך הרכב, שאז הבחין בו גם שרביט, שהגיע למקום, ואז החל הנאשם לנסוע ברכב לכיוון הכניסה לחניון, ולא עצר את הרכב למרות קריאותיו של שרביט, שגם נאלץ לקפוץ מנתיב הנסיעה בו נסע הנאשם, על מנת שלא להיפגע (ראה גם ת/5). העד ניגש לדלת הסמוכה למושב הנהג, וניסה לפתוח אותה, כשחלון הרכב היה פתוח מעט ואורות הרכב דלקו, ואז הבחין, לדבריו, היטב בנאשם, שהיה מוכר לו קודם לכן, כל זאת ממרחק של כחצי מטר, בנסיבות שתוארו לעיל. כשהנאשם גם לבש את אותם בגדים שבהם נראה על ידי העד בעבר ובחן את כלי הרכב קודם לכן, בחניון. הנאשם נמלט ממנו, תוך שהוא פולט לעברו קללה בשפה הרוסית, וכאמור נעצר בתאריך 21.12.14, בשעה 16:00 לערך.
הרכב אותר בקרבת מקום לחניון, ברח' המסגר 38, בתל אביב.
5.הוגשו תמונות שנלקחו ממצלמות, ברחוב שבו ננטש הרכב (ת/6 א' – ת/6 ה'), דיסק תמונות (ת/12), שבאלו נראית דמות הנמלטת מהרכב שנגנב, כאשר לטענת העד שרביט, די בתמונות אלו כדי להצביע על פרטים מזהים נוספים של הנאשם, כמו צורת התספורת.
בעדותו בביהמ"ש, חזר ומסר העד שרביט, כי הוא משוכנע כי היה זה הנאשם שנהג ברכב, שנגנב מהחניון, כשהוא מבסס את הזיהוי, בין השאר, על הדימיון הניכר בבגדים ובעיקר על היכרותו הקודמת עם הנאשם, כפי שתוארה לעיל. העד שרביט מסר כי מבחינתו הזיהוי ודאי (עמ' 8, ש' 1).
השוטר ליאור, שאף הוא ערך דו"ח פעולה משלו (ת/7), מסר כי זיהה בחניון אדם אשר לבש חולצה שחורה עם פסים בצבע ירוק, בחלק העליון של החולצה. בהמשך הבחין כי אותו אדם סורק כלי רכב, שאז נכנס לרכב נשוא כתב האישום, התניע אותו והתקדם לכיוון היציאה מהחניון. יצויין כי בתוספת למזכר ת/8, ציין כלהלן: "החולצה של החשוד הייתה כהה ולא בהכרח שחורה".
6.העד מסר תיאור דומה לזה שמסר שרביט, לגבי ניסיונו של שרביט לעצור את הרכב, ולפיו שרביט צעק לנוהג ברכב לעצור, אך זה התעלם ממנו ואף ניסה לדרוס את שרביט. בשלב זה איבד ליאור קשר עם הרכב הנמלט. העד ליאור ציין כי לא הייתה בינו ובין הנאשם הכרות קודמת. יש להוסיף כי אין מצוי בדו"ח הפעולה שערך העד ליאור (ת/7), תיאור נוסף אם לגבי תווי פניו של הנאשם ואם לגבי פרטים מזהים נוספים, כשהעד התייחס אך לצורת לבושו של הנאשם, כמתואר לעיל. העד הוסיף בעדותו כי המרחק בינו לבין הרכב, בעת שנכנס הנאשם לרכב והתניעו, היה כ-50 מטרים (עמ' 9, ש' 24-25).