רקע וטענות הצדדים
1.הנאשם הורשע בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק (לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952) לאחר שהודה כי ביום 21/3/16, בשעה 01:50, נתפס במטעי הזיתים הסמוכים לשכונת הר יונה בנצרת עילית, מבלי שהיו בידיו אישורים כחוק.
2.ב"כ המאשימה ביקשה לקבוע כי מתחם העונש ההולם ינוע בין חודש לששה חודשי מאסר בפועל, וזאת בשים לב לחומרת הפגיעה בערכים המוגנים המתגברת כיום בשל המצב הביטחוני הקשה. עוד הדגישה כי ממילא לא מתקיימת בענייננו הלכת "אלהרוש", באשר אין זו כניסתו הראשונה של הנאשם לישראל, וכאשר לחובתו הרשעה קודמת בה הוטל עליו תנאי החל עליו כעת בגין העבירה שבנדון.
בשל עברו הפלילי של הנאשם ובשל ההרתעה המתבקשת כנגזרת של המצב הבטחוני, התבקש בית המשפט להטיל עונש ברף הבינוני של המתחם, להפעיל את התנאי במצטבר, ולהטיל בנוסף מאסר מותנה וקנס כספי.
3.באת כוחו של הנאשם הדגישה כי אין לסטות מהלכת "אלהרוש" היות שהמצב הביטחוני הקשה לא הוכח כלל וכלל כרלוונטי ביחס לנאשם הספציפי שבנדון. עוד הוסיפה כי לא נמצאה כל אינדיקציה בטחונית לגביו, הוא לא נתפס במקום המעיד על קיומה של סכנה מצדו, אף לא ביצע כל עבירה נלווית. לגופו של עניין טענה כי הנאשם שהה בישראל לצרכי פרנסה בלבד, שכן על אף גילו הצעיר (21) הוא המפרנס היחיד לאמו ולחמשת אחיו, לאחר שאביו נפטר.
בהתאם ומשום הודאתו בהזדמנות הראשונה והחיסכון בזמן שיפוטי ביקשה להטיל עליו עונש מהרף התחתון של המתחם תוך הפעלת התנאי הקודם בחופף (ככל הניתן).
דיון
4.כמצוות סעיף 40ג(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), בבואנו לקבוע את מתחם הענישה ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
5.הערך המוגן בעבירות של שהייה בלתי חוקית כולל את זכותה וחובתה של מדינה לשמור על שעריה וגבולותיה מפני כניסת הזולת אליה ושהייתו בה שלא כחוק, ובעיקר משום הסיכון הביטחוני הפוטנציאלי לשלום הציבו (ראו והשוו רע"פ 3173/09 פראגין נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 5/5/09, "נבו").