פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ' ארגזי ואח'

ביום 7.9.16 הציגו ב"כ הצדדים הסדר דיוני לפיו הנאשם יחזור מכפירה, כתב האישום יתוקן, הנאשם יודה בעובדות כתב אישום מתוקן, יורשע ויופנה לקבלת תסקיר שירות מבחן, שיבחן בין היתר את עתירת ב"כ הנאשם לביטול הרשעת הנאשם. ב"כ המאשימה הודיעה כי המאשימה מתנגדת ותתנגד לביטול הרשעת הנאשם ללא קשר להמלצת שירות מבחן.

במסגרת ההסדר דיוני הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בביצוע עבירה של ידיעות כוזבות, עבירה לפי סעיף 243 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק") ובביצוע עבירה של שבועת שקר, עבירה לפי סעיף 239 לחוק והופנה לקבלת תסקיר שירות מבחן בטרם הטיעונים לעונש.

מעובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם עולה, כי בתקופה הרלבנטית לכתב האישום היה הנאשם חבר בעמותת "אסט" (להלן: "העמותה") אשר החזיקה בבניין ברחוב אבן גבירול 29 בתל אביב. עובר לחודש ספטמבר 2011, סיכם הנאשם בעל פה עם נאשם מס'1 בכתב האישום המקורי ואשר עניינו הסתיים (להלן: "האחר") ועם מר ששון גדמיש (להלן: "הדיירים") כי הם יתגוררו בדירת הגג (להלן: "הדירה") בבניין ובתמורה ישפצו את הדירה ואת הגג. הנאשם עשה כן מבלי לעדכן את העמותה ובידיעת הדיירים ובחודש ספטמבר 2011 ובהתאם לסיכום עם הנאשם עברו הדיירים להתגורר בדירה.

ביום 20.9.11 או בסמוך לכך התגלה בעמותה כי הדירה מאוכלסת ומתבצעים בה שיפוצים. מאחר והעמותה לא ידעה על הסיכום שערך הנאשם עם הדיירים, התבקש הנאשם על ידי מר עמיחי נהרי, חבר העמותה, להגיש תלונה במשטרה בשם העמותה בגין הסגת גבול. עוד עולה מעובדות כתב האישום המתוקן כי בעקבות דרישת העמותה ביקש הנאשם מהדיירים לפנות את הדירה. ביום 5.3.12 או בסמוך לכך, זימן הנאשם את משטרת ישראל לדירה בטענה שדיירים שאינו מכיר פלשו אליה, וכן מסר הנאשם הודעה כוזבת בתחנת משטרה ותצהיר כוזב מיום 4.3.12 לפיהם דיירים שאינו מכיר מתגוררים בדירה ללא אישור.

ביום 30.5.13 או בסמוך לכך, בידיעת הנאשם, חתם האחר במשרדו של עו"ד ישראל נטר-ב"כ העמותה, בתביעת פינוי שהוגשה נגד הדיירים, על תצהיר כוזב לפיו הדירים פלשו לדירה, וזאת לצורך פינוי מר גדמיש מהדירה במסגרת תביעה אזרחית. ביום 24.7.13 או בסמוך לכך, הגיש עו"ד נטר לפרקליטות, בשמו ועל דעתו של הנאשם, בקשה להימנע מהגשת כתב האישום, כאשר צרף אליה את התצהיר הכוזב של האחר.

מתסקיר שירות המבחן, אשר מטעמי צנעת הפרט לא אפרטו עולה, כי הנאשם בן 66, רווק, סיים 12 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא, השתלב בלימודים אקדמאיים באוניברסיטת תל אביב ולמד כלכלה וסטטיסטיקה, עסק במקצועות אלה לאורך השנים ומשנת 1998 עוסק בתחום התיווך. הנאשם אמר לשירות מבחן, כי הפעיל שיקול דעת מוטעה בעת ביצוע העבירות, לא היה מודע לחומרתן והאסור בהן, והדגיש כי בחלוף הזמן הוא מודע לחומרת התנהגותו והפיק לקחים.

שירות המבחן התרשם, כי לאורך חייו השתלב הנאשם במסגרות מקובלות ותפקד באורח חיים תקין, והעבירות שביצע חריגות להתנהגותו, ובוצעו על רקע העדר מודעות לחומרתן.

שירות המבחן לא התרשם מנזקקות טיפולית, והמליץ להטיל על הנאשם 180 שעות של"צ אשר יהוו עבור הנאשם ענישה "מתאימה, מוחשית, חינוכית וקונקרטית". בנוסף המליץ שירות המבחן לשקול ביטול הרשעה לאור העובדה כי מדובר באדם נורמטיבי, נעדר הרשעות קודמות, אשר שיתף פעולה עם שירות מבחן והחשש שהביע הנאשם מפני השלכות הרשעתו על עתידו התעסוקתי.

ב"כ המאשימה הפנתה לעובדות כתב האישום המתוקן ולפסיקה וטענה בטיעוניה לעונש כי המאשימה מתנגדת לביטול הרשעת הנאשם שכן הכלל הוא כי יש להרשיע נאשם שנמצא אשם בביצוע עבירה ושהנאשם אינו עומד בקריטריונים שנקבעו בפסיקה לביטול הרשעה. עוד טענה, כי מבדיקתה הנאשם אינו רשום ברשם המתווכים, ובאם יסתבר כי הנאשם רשום כמתווך ברשם המתווכים לרשם ישנה סמכות להחליט בנושא ביטול רישיונו, ואין וודאות כי הרשם יבטל רישיונו. בנוסף טענה כי האמור בתסקיר לפיו הנאשם לקח אחריות אך לא היה מודע למעשיו אינו הגיוני לאור נסיבות ביצוע העבירות. עוד טענה כי יש ליתן חשיבות לחומרת העבירות ונסיבות ביצועם, לכך שהנאשם היה יכול להפסיק לבצע את העבירות בכל עת, ולבזבוז של משאבים ציבוריים ממעשיו של הנאשם. כן טענה כי הערך המוגן שנפגע כתוצאה מביצוע העבירות עניינו בזבוז משאבים ציבוריים, פגיעה באמון הציבור ופגיעה בתקינות עבודתם של רשויות האכיפה ועתרה להטיל על הנאשם מאסר על תנאי וקנס שהינו מתחם העונש ההולם.

ב"כ הנאשם הפנתה לפסיקה ועתרה לבטל את הרשעת הנאשם ולאמץ את המלצות שירות מבחן. ב"כ הנאשם טענה, כי הנאשם בן 66, ללא עבר פלילי, רווק, ללא משפחה, ילדים ואחים, עוסק בנדל"ן, ביצע את העבירות מבלי שהיה לו אינטרס אישי כשנקלע לסיטואציה סבוכה, שכן הכיר את הדירים ומנגד חשש מהעמותה ולא ידע על הגשת תצהיר כוזב של האחר לפרקליטות. ב"כ הנאשם הפנתה לתסקיר שירות מבחן וטענה, כי מדובר בתסקיר חיובי שהמליץ להימנע מהרשעה לאחר שבחן את כל התנאים שנקבעו בפסיקה לביטול הרשעה וששירות מבחן ציין כי בחלוף הזמן הנאשם מודע לחומרת התנהגותו והפיק לקחים.

הנאשם דיבר בפני בית המשפט, התנצל קיבל אחריות וטען "קרתה טעות חמורה" ושלא ביצע את העבירות למטרות רווח.