ת"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
43665-11-11
07/12/2015
|
בפני השופט:
סגן נשיא (בדימוס) דר' עודד מודריק
|
- נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל עו"ד אורי שפיגל עו"ד ליאת בכור עו"ד לירון וקנין
|
הנאשם:
אריה שירזי עו"ד שלמה בן אריה עו"ד ויקי פוני
|
גזר דין |
הנאשם אריה (ריקו) שירזי, אדם כבן חמישים ושלוש, אב לארבעה וסב לשניים, נותן את הדין בשל ארבע פרשיות עבירה שבהן הורשע בעקבות הליך הוכחות מתמשך.
קיצור מעשה הוא שהנאשם חבר לאחד ד' (השם המלא חסוי) וקשר עמו קשר להוציא חשבוניות פיקטיביות בהיקף של למעלה מ- 25 מש"ח ועבירות הלבנת הון בהיקף של 14.5 מש"ח. במסגרת מימוש הקשר הפלילי ביצע הנאשם גם עבירות איומים ורישומים כוזבים במסמכי תאגיד. לאחר שנלכד בכף והחלה להתנהל חקירה גלויה נגדו, ביצע פעולה של שיבוש מהלכי משפט.
המתווה הכללי של מסכת העבירות הוא כזה. הנאשם שנוהג להלוות מכספו בריבית קצוצה, נסכם עם ד' שיאתר עבורו לקוחות שיקבלו מן הנאשם הלוואה לפרקי זמן קצרים יחסית בריבית גבוהה ביותר, כאשר החזרי ההלוואה והריבית ימומנו ע"י הנפקת חשבוניות פיקטיביות, המתארות עסקאות (בעיקר בתחום הדלקים) שלא היו ולא נבראו. מקבלי ההלוואה השתמשו בחשבוניות הללו כדי לקזז תשומות מע"מ בעסקיהם, או לקבל החזרי מע"מ מן המדינה ולשלם בכסף הזה את החזרי ההלוואות.
על מנת להסתיר את הפעילות העבריינית, פעל הנאשם ביחד עם ד' ואחרים [כגון מייק מיכאלי, הבעלים של עסק של חלפנות (צ'יינג')] כדי להסתיר את תנועת הכספים בתוך חשבון מוסווה אצל חלפן הכספים. כן הופעלו לצורך השגת היעד הפלילי עסקים חוקיים בתחום האנרגיה והדלקים (למשל חברת לב אנרגיה) כדי "להבליע" את הפעילות הפלילית בתוך העסקים הללו ולהסתיר את פליליותם.
מהלכי קביעת גזר הדין צריכים להתבצע בהתאם לכללי הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, הגלומים בהוראות סעיפים 40 א' – 40 ט"ו של חוק העונשין. העיקרון המנחה בענישה הוא קביעת יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם [סעיף 40 ב' של חוק העונשין].
לפי שענייננו סובב מספר פרשיות אישום יש לקבוע בשלב ראשון את תחום "מעשה העבירה". התביעה הציעה, על בסיס תבחינים שנקבעו בפסיקת ביהמ"ש העליון [ע"פ 8748/08 ברכה נ' מ"י; ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מ"י] לחלק את האישומים לארבעה תחומים. התחום הראשון עבירות קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות על חוק מס ערך מוסף, עבירות לפי פקודת מס ההכנסה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ואיומים כלפי הלווה משה תשובה. התחום השני הן עבירות הלבנת הון. התחום השלישי עבירות איומים לפגיעה בעד המדינה ד' שהושמעו באוזני החוקרים. התחום הרביעי הוא שיבוש מהלכי משפט שהתבצע בשלב החקירה.
אני סבור שיש לראות את שני התחומים הראשונים כתחום עבירה אחד, שכן עבירות הלבנת הון הן חלק בלתי נפרד מעבירות המקור במקרה הזה (עבירות המס והרישומים הכוזבים). המזימה הפלילית כוונה לשם השגת רווחי עתק בלתי חוקיים (אי החוקיות נעוצה בעיקר בעבירות המס) וכחלק בלתי נפרד מכך גם הסתרת מקור ההכנסה הבלתי חוקי בדרכים של הלבנת הון.
יתר ראשי התחומים הם כפי שהתביעה הציעה.
על פי מצוות המחוקק עליי לקבוע את מתחם העונש ההולם לכל אחד מתחומי העבירה האמורים. קביעת המתחם תיעשה בהתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, ממידת הפגיעה בו, ממדיניות הענישה הנהוגה ומן הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה [סעיף 40 ג' של חוק העונשין].