ת"פ 43480-01-15 מדינת ישראל נ' ברקת ואח'

1. בפני טענה מקדמית לבקשה לביטול כתב אישום מחמת טענה של הגנה מן הצדק לפי סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. שנטענה ע"י ב"כ הנאשם 2 אליה הצטרפו ב"כ הנאשמים 1,3 ביום 28.09.16. על פי סעיף 149 (10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

כתב האישום

2. כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום לפיו, בתאריך 04.07.14 בשעה 02.12 או בסמוך לכך, ברחוב אהוד קינמון 49 בבת ים, ברחוב, הגיע צוות שוטרים למקום בעקבות תלונה על קטטה. באותן הנסיבות, ניגש השוטר רומן ישראלוב (להלן: "השוטר רומן") לנאשם 2, אשר צעק והשתולל ושאל אותו מדוע הוא עצבני. תוך שהניח ידו על גבו . או אז, דחף נאשם 2 את השוטר רומן והתקרב אליו כאשר ידיו מאוגרפות. בהמשך, הוביל השוטר רומן את נאשם 2 לניידת המשטרה. הודיע השוטר אנדריי פוטמקין (להלן: "השוטר אנדריי") לנאשם 2 כי הוא עצור. בתגובה, השתמש נאשם 2 באיומים כדי למנוע מעצר חוקי וצעק לעבר השוטר אנדריי "תעזוב לי את היד, שוטר מנייק, אני אגמור אותך.". עשה נאשם 2 מעשה בכוונה להכשיל שוטר בכך שניסה להשתחרר מאחיזתו של השוטר אנדריי. בהמשך למתואר לעיל, השתמשה נאשמת 1 בכוח על מנת למנוע מעצר חוקי בכך שניסתה למשוך בכוח את נאשם 2 מידיו של השוטר אנדריי. התרחק השוטר אנדריי עם נאשם 2 תוך שנאשם 2 ממשיך לצעוק להשתולל וכן ניסה לתקוף את השוטר אנדריי בכך שניסה להכות אותו באגרופים באמצעות ידו החופשית. בהמשך, אזק השוטר את נאשם 2 והשכיב אותו על הרצפה. השתמש נאשם 3 בכוח על מנת למנוע מעצר חוקי בכך שקפץ על נאשם 2, נשכב על גבו וצעק לעבר השוטר אנדריי "תעזוב אותו" וכן תפס את ידיו של נאשם 2 וניסה למשוך אותו מידי השוטר. בהמשך לכך, ניסה השוטר תומר גרץ (להלן: "השוטר תומר") לעצור את נאשם 3 ולהשתלט עליו. באותן הנסיבות עשה נאשם 3 מעשה בכוונה להכשיל שוטר בכך שניסה להשתחרר מאחיזתו של השוטר תומר. בהמשך, ניגשה נאשמת 1 שוטר רומן ותקפה אותו שלא כדין בכך שסטרה לו בעינו. הודיע השוטר רומן לנאשמת 1 כי היא עצורה, תפס בידיה והובילה לניידת. בתגובה, תקפה נאשמת 1 את השוטר רומן בכך שנשכה את ידו הימנית.... באותן הנסיבות, בתה הקטינה של נאשמת 1 מ.ב. נתפסה בעקבות תקיפה. תפס השוטר רומן את מ.ב ומשך אותה לכיוון הניידת. או אז, תקפה נאשמת 1 את השוטר רומן בסטירות ובמכות. בהמשך, הכניס השוטר רומן את מ.ב לניידת. אז השתמשה נאשמת 1 בכוח כדי למנוע מעצר חוקי בכך שנשכבה מתחת לניידת המשטרה וצעקה "הבת שלי, הבת שלי, תשחררו אותה אני לא יזוז מפה" והחלה לזחול אל מתחת לניידת. עת הובל נאשם 2 בניידת לתחנת המשטרה וכן במשרד הבילוש בתחנה, עלב נאשם 2 בשוטרים, שהינם עובדי ציבור, בכך שאמר להם: "אתם זבל, בגללכם חטפו את הנערים היהודים". עת שהתה נאשמת 1 בתא העצורים שבתחנת המשטרה, עלבה נאשמת 1 בשוטר ראובן פרץ, שהינו עובד ציבור, בכך שצעקה לעברו "אני חנין זועבי 2 אתה הומו קוקסינל אני יזיין אותך אני חולת נפש אי אפשר לעשות לי כלום", וכן "הלוואי והילד שלך ימות היום ואם לא נולד לך אז שלא יהיו לך ילדים לעולם".

3. הנאשמים הועמדו לדין בגין העבירות הבאות:

נאשמת 1 בעבירה של העלבת עובד ציבור - עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין התשל"ז – 1977; תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין התשל"ז – 1977; התנגדות למעצר חוקי, לפי סעיף 47 (א) לפקודת סדר הדין הפליל(מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט - 1969.

נאשם 2 בעבירה של העלבת עובד ציבור - עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין התשל"ז – 1977; התנגדות למעצר חוקי, לפי סעיף 47 (א) לפקודת סדר הדין הפליל(מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט – 1969; בעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

נאשם 3 בעבירה של התנגדות למעצר חוקי, לפי סעיף 47 (א) לפקודת סדר הדין הפליל(מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט – 1969; בעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

תמצית טענות הצדדים

4. ב"כ נאשם 2 טענה בשם הנאשמים שטענו, שכתב האישום הוגש בחוסר סמכות בהתאם לסעיף 60 לחוק. בנסיבות אלו יש לבטל את כתב אישום מדובר בעבירות כלפי שוטרים ואין עבירה נלווית ולכן נימוקי הפרקליטות להעביר את התיק לטיפול התביעה המשטרתית הוא פסול. לא מדובר בעבירה נלווית, ההחלטה היא פסולה מדובר בנימוק לא סביר. כוונת החוק ותכלית החוק הייתה למנוע ניגודי עניינים בעבירות של תקיפת שוטרים ובעצם תהיה הפרדה בין רשות התביעה לחקירה. ולא חבריהם השוטרים יגישו כתב אישום וינהלו את התיק. לכן, המחוקק קבע את שקבע אבל, הפרקליטות והתביעה עוקפים את כוונת המחוקק אשר מאפשרת במקרים מסוימים להעביר לתביעה אשר הכוונה היתה לתיקים מסוימים. הפנתה לכך שבשנת 2014 מתוך מעל 1,000 תיקים רק 126 תיקים הוגשו על ידי הפרקליטות. הפנתה למחקר של גיא לוריא אשר בדק את הנתונים ומסתמן מהנתונים שהתמריצים המערכתיים הפכו את החריג (פרקטיקה לא רצויה שבה התביעה מגישה כתב אישום כלפי שוטר) מחטיאה את המטרה. כאשר יש כתבי אישום שתקיפת השוטר אינה עיקר ניתן להגיש על ידי התביעה המשטרתית אבל כאשר עיקר התיק הוא עבירות כלפי תקיפת שוטרים יש לבטל את כתב האישום, הרי שלא יתכן שאין עבירה נלוות של איום או העלבה. הכוונה הייתה שיוגש כתב אישום רק בעבירות נלוות ולא כאשר זה העיקר.

5. ב"כ המאשימה השיב, ראשית, יש הסמכה של הפרקליטות להגיש כתב אישום על גבי תיק החקירה והדבר הוצג לסנגוריה. מעיון בכתב האישום רואים שלא מדובר בעבירה שעומדת בפני עצמה אלא מדובר בעבירה אשר נלוות לעבירות נוספות. תוכן העבירה הייתה התנגדות למעצר בצד עבירות נוספות. אם הייתה רק עבירה של תקיפת שוטר היה צדק בטענת הסנגוריה, אך לא כך, השתלשלות האירועים מצביעה על דברים נוספים, בנסיבות אלו עתרה התביעה לדחות את הטענה ולהותיר את כתב האישום על כנו.

דיון והכרעה

6. הטענה היחידה אותה טענו הנאשמים מתייחסת לסמכות העברת התיקים מהפרקליטות לתביעה המשטרתית. האירוע המדובר החל בביצוע עבירת קטטה ובנסיבות אלו הגיעו השוטרים למקום. בהמשך כמתואר אירועו אירועים שונים במעורבות השוטרים. יצוין כבר כעת כי נאשמים 2,3 כלל לא עמדו לדין בגין עבירות של תקיפת שוטרים.