ת"פ 43184-01-16 מדינת ישראל נ' ד.

אני מזכה את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

כתב האישום ותשובת הנאשם

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

2.לפי המתואר בכתב האישום, ביום 17.10.13 בשעה 12:00 התקיים דיון בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (להלן: "בית המשפט") בעניין הסדרי משמורת ביחס לילדיו של הנאשם. מדובר בשלושה ילדים קטינים שנולדו לנאשם ולגרושתו (להלן: "הילדים").

3.הנאשם לא התייצב לדיון ובפתח הדיון הודיעה האפוטרופסית לדין של הילדים (להלן: "האפוטרופוסית") כי הנאשם הודיע לה שהוא לא יגיע לדיון עקב מחלתו וכי הוא יקח את הילדים בשעה 14:00. לבקשת השופטת, יצרה האפוטרופסית קשר עם הנאשם במהלך הדיון והודיעה לו כי הואיל ולא הגיע לדיון בשל מחלתו הוא לא יוכל לקחת את הילדים. היא גם מסרה לו כי תעדכן אותו בתום הדיון.

4.בהמשך הדיון נתן בית המשפט החלטה כדלהלן: "לנוכח האמור באישור הרפואי ומתוך אמון מלא בדברי האב לפיהן הוא חולה ומרותק למיטה עד כדי כך שאינו יכול להגיע לדיון בנושא המהותי והחשוב של המשמורת והסדרי הראייה של ילדיו בבית משפט בראשון לציון, הנני מורה על העדר קיום הסדר ראייה החל מהיום ועד לסופ"ש ובכלל..." בהמשך ההחלטה נקבע בין היתר כי: "האב לא יגיע לשטח בית הספר ולא ייפגש עם הילדים במהלך שהותם בבית הספר או ביציאה ממנו (להלן: "ההחלטה"). בסוף ההחלטה התבקשה האפוטרופוסית ליידע את הנאשם בתוכן ההחלטה.

5.מיד לאחר מכן ניסתה האפוטרופוסית מספר פעמים ליצור קשר עם הנאשם בטלפון כדי להודיע לו על ההחלטה אך ללא הצלחה. בשעה 13:22 היא שלחה לו הודעת טקסט בה נרשם "א. שלום, אני רוצה להעביר לך את פרוטוקול הדיון אנא חזור אלי". ואולם, הנאשם לא יצר עמה קשר.

6.בסמוך לשעה 13:00 התקשרה האֵם (גרושתו של הנאשם) לבית הספר בו לומדים הילדים והודיעה כי ישנו צו הרחקה כנגד הנאשם ואל להם לאפשר לו לקחת את הילדים. לאחר מכן, בסמוך לשעה 13:45 הגיע הנאשם לבית הספר ולקח את הילדים בניגוד להחלטה. יועצת בית הספר (להלן: "היועצת") פנתה לנאשם ומסרה לו כי יש צו בית משפט האוסר עליו לקחת את הילדים, ובתגובה ענה לה הנאשם כי זה לא נכון וטען כי היה אמור להתקיים דיון אך בעקבות אי הגעתו הדיון לא התקיים. בנוסף, הוא ביקש לראות את הצו והיועצת התקשרה לאם וביקשה לקבל עותק של הצו. בד בבד, סגנית מנהלת בית הספר (להלן: "סגנית המנהלת") ביקשה מהנאשם להמתין מספר דקות עד לקבלת הצו והנאשם השיב בחיוב. הסגנית נכנסה לבית הספר על מנת להתקשר לאם וכשיצאה גילתה שהנאשם לא המתין ועזב את בית הספר יחד עם הילדים.

7.הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי לא ידע על קיומה של ההחלטה. הוא אישר כי לא הגיע לדיון והודיע לאפוטרופוסית על מחלתו וכי על אף מחלתו הוא יוציא את הילדים, והיא הסכימה אתו. לדבריו הוא לא הבחין בהודעת הטקסט שנשלחה אליו על ידי האפוטרופוסית בטרם לקח את הילדים מבית הספר. הוא גם אישר שהיועצת אמרה לו שהוא לא יכול לקחת את הילדים אך שלל כי היא אמרה לו כי קיים צו כנגדו. כן אישר כי שוחח עם סגנית המנהלת וכי לאחר שהמתין דקות ארוכות ואיש לא חזר אליו הוא עזב עם הילדים.