מדינת ישראל נ' פול בן שמואל מלצר

בפניי בקשה לביטול כתב האישום מחמת טענות מקדמיות שונות.

רקע כללי:

בחודש דצמבר 2015 הוגש נגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירת ירייה מנשק חם באזור מגורים לפי סעיף 340א לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

על פי עובדות כתב האישום בתאריך 25.9.14 בשעה 02:45 יצאו הנאשם ובנו ברכבם, לאחר שהבחינו כי ביתם נפרץ, במטרה לאתר את הפורצים. בהמשך לכך ברחוב הרותם באבן יהודה, כשבנו של הנאשם נוהג ברכב, הבחינו ברכב בו נהג המתלונן. בנו של הנאשם נצמד באמצעות רכבם לרכבו של המתלונן, הבהב באורות הרכב וצפר במטרה לעצור את רכבו של המתלונן. עת המשיך המתלונן בנסיעתו, ירה הנאשם באוויר כדור אחד באמצעות נשקו. בתגובה עצר המתלונן את רכבו בצד הדרך. באותן הנסיבות ניגש הנאשם למתלונן כאשר נשקו בידו ושאל אותו למעשיו במקום.

בדיון שהתקיים ביום 6.3.2017 מסר בא כוח הנאשם כי הנאשם אינו כופר בעובדות כתב האישום, אך בפיו טענות מקדמיות שיש בהן בכדי להביא לביטול כתב האישום. טענות אלה הוגשו בהמשך בכתב, ויידונו להלן.

אי חקירת הפריצה:

הנאשם טוען לפגם חמור בהתנהלות המאשימה, בכך שבעוד הוא הועמד לדין על מעשיו, הרי שלא נערכה חקירה בעניין הפריצה לביתו של הנאשם, שהיתה הרקע למעשיו. לדבריו, מראית פני הצדק נפגעת מהרושם העולה כי המשטרה אינה משקיעה כל מאמץ בתפיסת הפורצים וממקדת משאביה בהענשת קורבן העבירה. זאת כאשר השוואת חומרת העבירות בהתאם לעונשים הקבועים בחוק, מבכרת את עבירת ההתפרצות. על כן לשיטתו, חקירתו והעמדתו לדין של הנאשם במצב זה הינן מקוממות את תחושת הצדק ובשל כך ראוי כי כתב האישום יבוטל.

אולם, תגובת המאשימה לטענה זו מלמדת כי דווקא נפתחו תיקי פל"א שעניינם הפריצה לבית הנאשם וגניבת הרכוש, בתחנת שדות. התיקים הללו נסגרו לאחר שלא אותרו חשודים בביצוע העבירות בעילת "עבריין לא נודע". די בכך בכדי להביא לדחיית הטענה של הנאשם, וזאת בהעדר הבסיס העובדתי לטענה זו.

מעבר לכך, יש טעם אף בטענתה של המאשימה לפיה אין כל קשר בין האירוע נשוא כתב האישום לבין פריצת ביתו של הנאשם מלבד העובדה שהתרחשו בסמיכות. הרי לא מדובר בתגובה מיידית של הנאשם למעשה הפריצה, כדוגמת ירי באוויר להנסת פורצים הנראים בבית. אלא שהנאשם גילה את הפריצה, ובמקום לפנות לעזרת המשטרה לאיתור הפורצים, העדיף לצאת חמוש ולחפש את הפורצים בעצמו, דבר שהוביל להיתקלות מקרית במתלונן שנחשד על ידו כפורץ.

הנה כי כן, אף אם הפריצה לבית הנאשם לא היתה נחקרת כלל, לא היה בכך בכדי להביא לביטול כתב האישום. אדרבא, שהאירוע נחקר, גם אם החקירה לא הניבה דבר במגבלות הראייתיות שלה.