ת"פ 42098-03-13 מדינת ישראל נ' גטהון ואח'

על פי הודאתם הורשעו שני הנאשמים בעבירה של תגרה במקום ציבורי.

בתאריך 25/1/13 בעת ששהו במועדון ברחובות, התפתחה קטטה בין שני הנאשמים. במהלכה של קטטה זו, נאשם 2 היכה במכת אגרוף בנאשם 1 ולאחר מכן חבט נאשם 1 בראשו של נאשם 2 באמצעות בקבוק ריק מזכוכית שאחז בידו ואזי נפל הבקבוק אל הרצפה והתנפץ לרסיסים.

בין השניים הלה התגוששות, במהלכה נחבט ראשו של נאשם 2 בדלפק הבר במקום והשניים נפלו לרצפה, שם הוסיפו להתגושש בין שברי הזכוכיות. נאשם 2 פונה לבית החולים ואושפז כאשר הוא סובל משני חתכים גדולים בפניו, במצחו ובלחי וממספר חתכים קטנים בכתף. כמו כן אובחן שבר בעצם הראש הטמפוראלית.

לנאשם 1 נגרמו שריטות עמוקות באפו ובמצחו.

התביעה ציינה כי בחנה את תסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינם של הנאשמים ובהם המלצה להימנעות מהרשעה, אך לא התרשמה כי עלול להגרם לנאשמים נזק קונקרטי כתוצאה מהרשעתם, כמצוות הפסיקה ועל כן אין עניינם נכנס בגדרם של המקרים בהם יש לבטל את ההרשעה.

התביעה הדגישה את הערך המוגן שנפגע ממעשיהם של הנאשמים שהשתתפו בתגרה והוא הסיכון לחיי אדם, כאשר לא אחת תחילת האירוע בתגרה וסופו מי ישורנו. גם בענייננו, כך ציינה התביעה, היה מעורב נשק קר – בקבוק זכוכית . אמנם הנאשם 2 הוא שתקף ראשון, אך הנאשם 1 הוא שעשה שימוש בבקבוק.

על כן, לטעמה של התביעה הפגיעה בערך המוגן היא גבוהה ומתחם הענישה הראוי נע בין 3-8 חודשי מאסר בפועל.

לאור כך שהנאשמים הודו באשמה והתסקירים בעניינם חיובים, עתרה התביעה לעונש מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות לצד מאסר מותנה וקנס.

ב"כ נאשם 1 עתר לאמץ את המלצות שירות המבחן. לטעמו עמדתה העונשית של התביעה אינה ראוייה, לאור שמדובר בתגרה, ובנאשם נעדר עבר פלילי.

ב"כ הנאשם ער לכך שנאשם 2 נפצע, אך הדגיש כי לא היה  זה בשל התגרה, אלא בשל כך שראשו נחבט בדלפק ובשל שהשניים התגוששו על רצפה שעליה שברי זכוכית. עוד הוסיף כי גם הנאשם 1 נחבל.

ב"כ הנאשם הפנה אל הנאמר בתסקיר ואל כך שהאירוע אינו אופייני לנאשם 1 . הוא הבהיר כי השניים מתגוררים יחדיו ועובדים באותה חברה. אותו יום נתגלע ביניהם ריב ולאחר מכן השלימו.

הנאשם 1 עובד במקום עבודה זה מזה כשמונה שנים ואם יוטל עליו עונש של עבודות שירות תגדע עבודתו.

לטעמה של ב"כ הנאשם 2 מתחם הענישה שהציגה התביעה אינו ראוי ואינו מסתמך על פסיקת בתי המשפט. היא סבורה כי מי שהשתתף בתגרה ועברו נקי – אין להטיל עליו יותר ממאסר מותנה, קנס ופיצוי. היא הדגישה כי מתחם הענישה בנסיבות אלה אינו יכול להתקרב לעונש המקסימלי הקבוע בצד העבירה.