ת"פ 41481-01-17 מדינת ישראל נ' אבו גוש(עציר)

1.כנגד הנאשם, עמרו אבו גוש (להלן - הנאשם), הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – חוק הכניסה לישראל) והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין).

2.מכתב האישום עולה כי ביום 15.01.16, סמוך לשעה 16:00, שהה הנאשם במלון "מג'יק סאן רייז" שבקיבוץ אילות, כשאין לו היתר שהיה כדין, הוא אינו מחזיק ברישיון ישיבה ארעי או קבע בשטחי ישראל ואף אין לגביו צו שיפוטי המונע את הרחקתו מישראל. משנשאל הנאשם על ידי שוטרים היכן תעודת הזהות שלו, מסר כי נמצאת אצל מארגן הטיול וכי מקום מגוריו בירושלים. משנתבקש הנאשם להתלוות לשוטרים, ביקש לגשת לחדרו, להחליף את בגדיו ורק בהגיעו לחדרו מסר לשוטרים את תעודת הזהות הירוקה שלו, שהיתה ברשותו.

3.בישיבת המענה כפר הנאשם, באמצעות בא כוחו במיוחס לו. ב"כ הנאשם הסכים להגשת כל חומר החקירה בעניינו של הנאשם והמאשימה לאחר שבחנה את חומר הראיות הגישה את כל החומר וביקשה שהות לבחון האם מבקשת להעיד מי מעדי התביעה. בחלוף יממה הודיעה המאשימה כי מוותרת על העדת עדי התביעה והכריזה "אלו עדי".

4.בעקבות הכרזת המאשימה, הגיש ב"כ הנאשם מסמך אותו הכתיר בכותרת "סיכומים מטעם ב"כ הנאשם", אולם עיקרו של המסמך מתמקד בטענה ולפיה אין לחייב את הנאשם להשיב לאשמה (ב"כ הנאשם אף העלה טענות חלופיות אליהן אתייחס בהמשך).

5.טענת ב"כ הנאשם בקליפת אגוז היא כי המאשימה לא עמדה בנטל הראייתי הנדרש בשלב זה של ההליכים להתקיימות יסודות העבירה של כניסה שלא כדין לישראל. ב"כ הנאשם כיוון חיציו ביחס לתעודות עובד הציבור שהוגשו על ידי המאשימה (ת/4 ו- ת/6), שמכוחן ביקשה המאשימה להוכיח כי הנאשם שהה במועד הנטען בכתב האישום ללא היתר שהיה כדין.

ב"כ הנאשם הפנה לכך כי תעודת עובד הציבור שהוגשה מטעם המנהל האזרחי (ת/4), מתוארכת ליום 15.01.17, בעוד שכתב האישום מייחס לנאשם עבירה מיום 15.01.16. יתרה וחשוב מכך טען ב"כ הנאשם כי על פי תעודת עובד הציבור שהוגשה מטעם רשות האוכלוסין וההגירה (ת/6), לנאשם לא היה היתר שהיה נכון ליום 16.01.17, בעוד שהנאשם נתפס בישראל ביום 15.01.17.

בשים לב לאמור טען ב"כ הנאשם כי גם אם תבקש המאשימה לתקן את כתב האישום, באופן שמועד ביצוע העבירה יתוקן ליום 15.01.17, תיקון לו הוא מתנגד, הרי אין בכך כדי לתקן את החסר הקיים ביחס לתעודת עובד הציבור של רשות האוכלוסין וההגירה.

6.לחילופין, טען ב"כ הנאשם כי גם אם בית המשפט לא יקבל את טענת הנאשם הרי שיש לזכותו מחמת הספק וזאת נוכח העולה מגרסת הנאשם ולפיה הבין כי האישור להיכנס לישראל הוסדר עבורו.

באשר לעבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו טען ב"כ הנאשם כי זה הוזהר בגין עבירה זו רק בחקירתו השניה, דבר שיש בו כדי ללמד על עמדת המאשימה ביחס לעבירה זו. יתרה מכך, טען ב"כ הנאשם כי לנוכח סתירות בעדויות השוטרים, באשר להתנהלות הנאשם יש לזכותו מעבירה זו, מה גם שלטענתו עומדת לנאשם ההגנה של "זוטי דברים".