מדינת ישראל נ' ע.ז

אני מזכה את הנאשמת מהעבירות שיוחסו לה בכתב האישום.

כתב האישום ותשובת הנאשמת

1.כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של הפקרה לאחר פגיעה, עבירה לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]; עבירה של הפרת חובתו של עובר דרך, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961; ועבירה של אי ציות לתמרורים, עבירה לפי תקנה 22(א) ו-(ב) לאותן תקנות.

2. לפי המתואר בכתב האישום, בליל 12.04.13 סמוך לשעה 3:40 לפנות בוקר, רכב מר מ. ט. (להלן: "המתלונן") על קטנועו (להלן: "הקטנוע") ברח' דרך בית לחם בירושלים לכיוון מרכז העיר כשהוא מרכיב את הגב' ט. ג. (להלן: "המתלוננת"). המתלונן עצר את הקטנוע במופע אור אדום ברמזור שבצומת הרחובות דרך בית לחם ועמק רפאים (להלן: "הצומת").

3.באותה עת נהגה הנאשמת ברכב פרטי מדגם פולקסווגן פאסט (להלן: "הרכב") בדרך בית לחם בכיוון נסיעת המתלונן. בהתקרבה לצומת, הנאשמת לא האטה את מהירות נסיעתה והתנגשה עם חזית שמאל של הרכב בקטנוע שעליו רכבו המתלוננים (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה, ניתקו המתלוננים מהקטנוע ונזרקו אל הכביש, והקטנוע נפל על הכביש. למתלונן נגרמו כאבים בצוואר ובגב ושפשופים בגפיים, המתלוננת התעלפה וסבלה כאבים בצוואר. בקטנוע נשברה מראת ימין ונגרמו פגיעות לפח בשני צדי הקטנוע.

4.הנאשמת האטה את נסיעתה עד שנעצרה במרכז הצומת בזמן שברמזור היה עדיין מופע אור אדום, והמשיכה בנסיעתה. בכך, נהגה הנאשמת ברכב המעורב בתאונה בה נפגעו בני אדם, ולא עצרה במקום כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולא עצרה כדי להזעיק עזרה. בנוסף כעוברת דרך גרמה נזק לרכוש ולא קיימה את ההוראות הניתנות ברמזור.

5.הנאשמת כפרה במיוחס לה. היא אישרה כי חזרה מבילוי באותו לילה ונסעה ברח' דרך בית לחם, אך כל שאר הדברים המיוחסים לה לא אירעו.

המסכת הראייתית

6.המאשימה הצטיידה עם עדויות המתלוננים, עם עדות השוטר יהודה ונטורה אשר היה אחראי על חקירת האירוע, ועם עדויות השוטרים אילן יוסף ואסף שזו שהיו קשורים בחקירת התאונה. כן הוגשו בהסכמה הודעות המתלוננים במשטרה, סיכומים מחדר מיון אליו פנו המתלוננים מספר ימים לאחר התאונה, סרטון המתעד שחזור של נסיעת הנאשמת מהמועדון לבית אמהּ ודו"ח שנרשם על אודות נסיעה זו, מזכרים, ורישום מוצגים של שני חלקים שיוחסו לרכב.

7.מנגד הנאשמת הצטיידה בעדותה שלה בלבד.

עדויות המתלוננים

8.המתלונן סיפר בעדותו כי עצר בנתיב הימני מבין שניים בצומת מרומזר בו היה מופע אור אדום. בחלוף מספר שניות, רכב פגע בהם מאחור בעצמה חזקה מאוד. הוא שמע "בום" חזק, "ממש פיצוץ" ורעש של חלקי רכב נשברים. הוא והמתלוננת נפלו על הכביש. לאחר מכן הוא זיהה רכב מסוג פולקסווגן בצבע ירוק, שעבר אותם מצד ימין לתוך הצומת ועצר לשנייה בחריקת בלמים, הוא הוציא את הטלפון הנייד שלו וצילם את הרכב. בשלב זה, הרכב האיץ וברח כשמופע הרמזור עדיין היה אדום. לדבריו, הוא לבש מעיל מאוד חזק עם המון מגנים והוא הבחין שהמעיל שרוט וחרוך בצד ימין. מכך הוא הסיק כי הוא נפל מהקטנוע על צד ימין. הוא קם וניגש למתלוננת ושאל בשלומה, ואז הגיע נהג מונית שאמר לו שהוא ראה את התאונה ונתן לו מספר ספרות ממספר הרישוי של הרכב שפגע בהם. הוא בדק את הספרות מול התמונה שהייתה לו בטלפון ומצא אותן זהות ושמר אותן בשיחה יוצאת בטלפון הנייד שלו. בהמשך, הולך רגל שאל לשלומם, אך הבהיר שאינו קשור לתאונה. בשלב זה הוא הבחין במספר שברים על הכביש, שניים מהם קטנים בצבע ירוק, זוהו על ידו כשייכים לרכב. חלק נוסף, גדול בצבע שחור, נאסף גם הוא על ידו אך הוא לא היה בטוח שהוא שייך לרכב שפגע בהם. את שלושת החלקים הוא נטל עמו. לשאלה כיצד ברור לו שזה הרכב שפגע בהם השיב כי הוא הרכב היחיד שהיה שם וכי הוא היה בהכרה במהלך האירוע. לדבריו, זכור לו שהיו ברכב "שני חבר'ה צעירים", אך עובדה זו אינה זכורה לו באותה מידת וודאות בה הוא זוכר את צבע הרכב והדגם שלו. הרכב היה סגור ולדעתו פעלה בתוכו מוסיקה.

9.בחלוף יומיים, ביום 14.04.13, הוא הגיע למשטרה ומסר לשוטר אסף שזו את אחד מהחלקים הירוקים. ביום 17.04.13 הוא הגיע פעם נוספת למשטרה ולאחר שמסר את גרסתו, הוא ירד עם השוטר ונטורה לקטנוע ומסר לו את החלק הירוק השני.

10.המתלונן הוסיף וסיפר כי מספר שבועות מאוחר יותר, יצרה עמו קשר הנאשמת, שאלה אותו מה הוא רוצה ממנה וביקשה ממנו סליחה. הוא השיב לה כי הוא מעוניין שהיא תעמוד לדין על בריחתה מהמקום, ואז היא הכחישה כי היא הייתה קשורה לתאונה. לדבריו, הוא לא דיווח על שיחה זו למשטרה מפני שלא ראה בה חשיבות.