פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ' אשכנזי

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של גניבה בידי עובד (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 391 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין") וזיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין.

בעובדות כתב האישום נטען כי חברת א.פ.ל. בע"מ הינה חברה העוסקת בייצור, ייבוא ושיווק מערכות פליטה, רדיאטורים, עבודות מתכת/נירוסטה וחלפים. המפעל ומרכזה הלוגיסטי של החברה נמצא ברחוב יוחנן הסנדלר 9 בבת ים (להלן: "החברה"). הנאשם עבד בחברה החל מחודש יולי 2004 ועד לחודש מרץ 2012 בתפקיד סוכן מכירות. במסגרת תפקידו היה על הנאשם לקבל הזמנות מלקוחות החברה, להגישן למנהל המחסן במפעל החברה (להלן: "המחסן"), לקבל ממנו את הסחורה עבור הלקוחות ולמוסרה לידיהם, כאשר את התמורה שקיבל הנאשם מלקוחות החברה בגין הסחורה היה עליו להעביר לידי חברה.

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום (להלן: "התקופה הרלבנטית") היה מוסך "היוזמים" אחד מלקוחות החברה. עובר ליום 31.7.11, הגיע הנאשם למחסן ונטל פריטים בשווי כולל של 784 ₪, בטענה כי קיבל הזמנה ממוסך יזמים. תחת העברת הפריטים הנ"ל למוסך היוזמים נטלם הנאשם בכוונה לשלול אותם מהחברה שלילת קבע.

בנוסף נטען בכתב האישום, כי ביום 25.11.11 בשעה 07:30 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם למחסן ונטל ללא רשות או הסכמת החברה את הפריטים הבאים: 2 יחידות אגזוז ספורט מדגם "דרגון", 2 יחידות ממיר לרכב מסוג מזדה לנטיס, 3 יחידות בלם בשווי כולל של 3,900 ₪ (להלן: "פריטים 1"), במטרה לשלול אותם שלילת קבע. ביום 16.12.11 בשעה 07:30 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם למחסן ונטל ללא רשות או הסכמת החברה את הפריטים הבאים: 3 יחידות ממיר לרכב מסוג סוזוקי בלנו, ממיר לרכב מסוג פיאט פונטו, ממיר לרכב מסוג מזדה לנטיס וממיר לרכב מסוג רנו בשווי כולל של 6,250 ש"ח (להלן: "פריטים 2"), במטרה לשלול אותם שלילת קבע.

ביום 29.2.12 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם למחסן ונטל ללא רשות או הסכמת החברה מצנן (להלן: "רדיאטור"), במטרה לשלול אותו שלילת קבע. סמוך לאחר מכן, מכר הנאשם את הרדיאטור למר ניקולאי זודין בתמורה לקבלת 600 ₪ במזומן ותחת להעבירם לקופת החברה נטלם לכיסו.

עוד נטען בכתב האישום כי בתקופה הרלוונטית היה מוסך "האחים גווילי" (להלן: "מוסך גוילי") אחד מלקוחות החברה אשר עבדו מול הנאשם. עובר לחודש מרץ 2012, במספר מועדים, נטל הנאשם מהמחסן, ללא רשות או הסכמת החברה ובטענה כי קיבל הזמנה ממוסך גוילי את פריטים הבאים: מצנן לרכב מסוג שברולט קוואליר אוטומט בשווי 444 ₪, מצנן לרכב בשווי 517 ₪, מצנן לרכב מסוג ריאו דיזל ו- ד.ב לרכב מיצובישי פאג'רו בשווי 665 ₪, מצנן לרכב מסוג טויטה אונסיס אוטומט בשווי 600 ₪, 3 יחידות דוד אחורי ומצנן לרכב מזדה בשווי 938 ₪ ו-2 יחידות מצנן לרכב מסוג פיאט פונטו ורנו ברלינגו בשווי 663 ₪ (להלן: "מוצרים"). הנאשם נטל 6 חשבוניות מס לטובת מוסך גוילי (להלן: "חשבוניות מס 1"). בעת מסירת המוצרים למוסך גוילי, היה על אחד מבעלי מוסך גוילי או מעובדיה לאשר בחתימתו על גבי חשבונית מס 1 כי המוצרים התקבלו אצלו. תחת העברת המוצרים למוסך גוילי, נטל הנאשם את המוצרים בכוונה לשלול את המוצרים מהחברה שלילת קבע וחתם בעצמו על גבי חשבוניות מס 1 בשם מוסך גוילי ללא סמכות כדין באופן העשוי להיחזות כאילו אחד מבעלי המוסך או עובדיו חתם עליהן. בהמשך, העביר הנאשם את חשבוניות מס 1 לחברה.

בנוסף נטען, כי בתקופה הרלוונטית, היה מוסך "נאסר עקליק חלקי חילוף" (להלן: "מוסך נאסר") אחד מלקוחות החברה אשר עבדו מול הנאשם. עובר לחודש פברואר 2012, במספר מועדים שונים, הנאשם נטל מהמחסן בטענה כי קיבל הזמנה ממוסך נאסר את החלפים הבאים: דוד אחורי לרכב פיאט בשווי 625 ₪, דוד אחורי לרכב אופל, לאנוס וסוזוקי בסך 507 ₪, דוד אחורי/קדמי לרכב דייהו וסובארו בסך 469 ₪ (להלן: "החלפים"). הנאשם נטל 3 חשבוניות מס לטובת מוסך נאסר (להלן: "חשבוניות מס 2"). בעת מסירת החלפים למוסך נאסר היה על אחד מבעלי מוסך נאסר או עובדיו לאשר בחתימתו על גבי חשבונית המס כי החלפים התקבלו אצלו. תחת העברת הפריטים למוסך נאסר, נטל הנאשם את החלפים בכוונה לשלול אותם מהחברה שלילת קבע וכן חתם על חשבוניות מס 2 בשם מוסך נאסר, באופן העשוי להיחזות כאילו אחד מבעלי מוסך נאסר או עובדיה חתם עליהן ומסרן לחברה.

בסיום פרק העובדות בכתב האישום טענה המאשימה כי במעשיו המתוארים בכתב האישום, גנב הנאשם ממעבידו, במספר הזדמנויות שונות, נכסים בשווי כולל של 16,962 ₪ וזייף חשבוניות מס של החברה, בכוונה לקבל את הפריטים והמוצרים לידיו.

הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום. בתשובה לכתב האישום הודה ב"כ הנאשם כי בתקופה הרלבנטית היה הנאשם סוכן מכירות של החברה וטען כי הנאשם לא גנב מהחברה ולא זייף חשבוניות של החברה בכוונה לקבל את הפריטים והמוצרים לידיו. עוד השיב כי מוסך היוזמים לא היה אחד מלקוחות החברה איתם עבד הנאשם ומהם קיבל הזמנות ושהנאשם לא גנב את הפריטים בשווי כולל של 784 ₪ , בטענה כי קיבל הזמנה ממוסך יזמים. כן השיב ב"כ הנאשם ,כי הנאשם לא נטל את פריטים 1 ופריטים 2 מהמחסן במועדים 25.11.11 ו-16.12.11 על מנת לשלול אותם שלילת קבע ושהפריטים 1 ו-2 סופקו ללקוחות בהתאם להזמנתם. בנוסף, טען כי במועד 29.2.12 נטל הנאשם את הרדיאטור ברשותו ובידיעתו של יאיר מנהל המחסן (להלן: "יאיר") אשר הורה לנאשם למסור את הרדיאטור ליצחק חג'בי (להלן: "איציק") אשר סגר את עסקו במוסך ח.י נצר סירני ואשר בתקופה הרלבנטית עבד מביתו. איציק שלח את מר ניקולאי זודין על מנת שיקבל את הרדיאטור מידי הנאשם ויעבירו אליו כשאת התמורה בגין הרדיאטור קיבל הנאשם על פי הוראתו של יאיר והתמורה הועברה לידי יאיר.

כל המוצרים סופקו למוסך גוילי אשר היה מלקוחות החברה בהתאם להזמנת מוסך גוילי והנאשם חתם על חשבוניות מס 1 בהסכמת הלקוח. בנוסף השיב ב"כ הנאשם כי מוסך נאסר היה לקוח של החברה והחלפים סופקו למוסך נאסר בהתאם להזמנת הלקוח.

בפתח דיון ההוכחות הראשון הודיעה ב"כ המאשימה כי אין בכוונתה להוכיח את סעיף 4 לעובדות כתב האישום, דהיינו כי הנאשם עובר ליום 31.7.11 גנב פריטים מהמחסן בשווי 784 ₪ בטענה כי קיבל הזמנות ממוסך היוזמים.

בסיכומיה, טענה המאשימה כי הוכיחה מעבר לכל ספק כי הנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום, למעט ביצוע עבירה של גניבה בידי עובד העולה מסעיפים 8-11 לכתב האישום (עמ' 17 לסיכומיה), דהיינו, למוצרים שנטען בכתב האישום כי הנאשם גנב מהחברה בטענה כי קיבל לגביהן הזמנות ממוסך גוילי.