ת"פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
35991-06-13
27/11/2014
|
בפני השופט:
סג''נ מרדכי פלד
|
| - נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל
|
נאשם:
טנגיז זבניה
עו"ד מיטל אור שלם
|
| גזר דין |
1.הנאשם, טנגיז זבניה, הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן המכיל שני אישומים, שעניינם 2 עבירות גניבה, על פי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").
מתוך עובדות האישום הראשון עולה, כי בתאריך 14.10.12, בשעה 12:50 לערך, במשרדי עיריית תל-אביב (להלן:" העירייה"), נכנס הנאשם אל משרדה של אתי עזר (להלן: "המתלוננת"), ונטל את מכשיר הטלפון הנייד שלה, "מסוג גלקסי 2", כשהוא מתכוון לגנוב אותו. בהמשך לאותן נסיבות, שבה המתלוננת אל משרדה, וכשהנאשם הבחין בכך נמלט מהמשרד תוך שהוא הודף אותה באמצעות זרועו ופוגע בה.
2.מהאישום השני עולה כי בתאריך 17.10.12, בשעה 11:30, במשרדו של גדעון סימקוביץ (להלן:" המתלונן") בעירייה נטל וגנב הנאשם את מכשיר הטלפון הנייד שלו "מסוג גלקסי".
הנאשם צירף והודה בתיק נוסף) ת.פ (ת"א) 47743-06-14), שבמסגרתו הורשע בעבירה נוספת של גניבת טלפון סלולרי, על פי סעיף 384 לחוק.
הנאשם נעדר עבר פלילי.
במסגרת הסדר הטיעון, הופנה הנאשם לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר בעניינו.
3.מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם כבן 38, גרוש, יליד גאורגיה, שעלה ארצה בהיותו כבן 25 שנים, לאחר שסיים 11 שנות לימוד, בגאורגיה.
בשנת 2009, אובחן כחולה במחלה, שמפאת צנעת הפרט לא אפרטה. בעקבות המחלה חלה התדרדרות במצבו הגופני והנאשם קיבל טיפול תרופתי אינטנסיבי. בנוסף, אובחן כמי שסובל מדיכאון וחרדה. הנאשם מסר כי בגיל 16 לערך החל לצרוך סמים ולשתות אלכוהול, אך מאז שעלה ארצה הפסיק את צריכתם. הנאשם שלל התערבות טיפולית והתנגד למסירת דגימות.
בהתייחס לעבירות נשוא הדיון, טען בפני שירות המבחן, כי ברקע להתנהגותו העבריינית עמדה מצוקה כלכלית חריפה.
4.שירות המבחן סבר כי מאחר והנאשם נעדר עבר פלילי והוא גם נעזר בגורמים רפואיים לשיפור מצבו הבריאות, יש באלו כדי להוות גורמים שעשויים להפחית סיכון לדידו, לעתיד לבוא.
עם זאת, צוין, כי הנאשם מתקשה ליטול אחריות על מעשיו. צוין עוד, כי הנאשם נוטה להיות ממוקד במצבו ובמצוקתו, כאשר אורח חייו, המאופיין בהעדר שייכות למסגרת חברתית, תעסוקתית ומשפחתית, מהווה סיכון עבורו.
נוכח זאת ובשים לב לכך שהנאשם מתקשה ליתן אמון בשירות מבחן ובהעדר רצון מצידו לעריכת שינוי באורח חייו ומשנמצא כי אין בסיס להמשך טיפולי, לא בא שירות המבחן בהמלצה שיקומית בעניינו. בנוסף, סובר שירות המבחן כי נוכח מצבו זה של הנאשם, הוא אינו מתאים לענישה קונקרטית, במסגרת של"צ.