ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
|
3411-11-12
18/09/2014
|
בפני השופט:
ירון מינטקביץ
|
- נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל עו"ד אביה גליקסברג-בניטה
|
הנאשם:
מאיר חזוני עו"ד יעקב קמר
|
הכרעת דין |
מבוא
נגד הנאשם הוגש כתב אשום המיחס לו גרם מוות ברשלנות.
הנאשם הוא בעליו של אולם ארועים בעיר ירושלים (להלן: האולם). ביום 23.2.2009 ארעה באולם תאונת עבודה, במהלכה נפל מתקן הרמה חיצוני שהותקן באולם על אדם שעבד במקום וגרם למותו. על פי כתב האשום, הנאשם אחראי למותו של המנוח, בשל התרשלותו אשר התבטאה בכך שאפשר לאחרים להשתמש במתקן ההרמה, למרות שהיה מודע לכשלים בתכנונו והרכבתו ולמרות שלא נבדק על ידי מהנדס והורשה לשימוש.
תחילה אסקור הרקע העובדתי המוסכם והמחלוקות שבין הצדדים.
רקע עובדתי מוסכם
האולם נמצא בגבעת שאול, בתוך מבנה בן שלוש קומות. הגישה למפלס החניה של האולם היא מרחוב כנפי נשרים מס' 64 והגישה אל מפלס הכניסה מרחוב גרשון המלמד (רח' כנפי נשרים נמצא מעל רח' גרשון המלמד ובגלל הפרשי הגובה, מפלס החניה גבוה ממפלס הכניסה). האולם עצמו נמצא בקומת הכניסה של המבנה ולצדו נמצא המטבח (מדובר במטבח להגשה ולא לבישול. האוכל מגיע מוכן ממטבח אחר).
במועד סמוך לחודש נובמבר 2008 פנה הנאשם למסגר בשם אשר שושני (להלן: שושני), על מנת שירכיב בעבורו מתקן הרמה חיצוני לצורך הרמת משאות והורדתם ממפלס החניה אל מפלס הכניסה, בסמוך לכניסה למטבח. מטרת המתקן היתה להקל על העברת עגלות מזון וכלי אוכל הנפרקים ממשאיות אל המטבח, ולמנוע שימוש במעלית הפנימית של המבנה לצורך זה, שכן היא משמשת נוסעים. במהלך שמיעת התיק התיחסו העדים למתקן בשם "מעלון" (לשון הקטנה של מעלית). אמנם אין מדובר במלה תקנית, אך לשם האחידות והקלה על הקורא, אתיחס כך למתקן.
המעלון כלל תא העמסה עשוי מתכת עם דלת מצד אחד ופתוח מצדו האחר, אשר הורכב על ארבע מסילות (להלן: התא או תא ההעמסה). צדו הפתוח של התא היה צמוד לדלת המטבח ומן העבר השני היתה דלת מתכת. שני קירות התא עשויים פח בחלקם הנמוך ורשת בחלקם הגבוה (ר' תמונות 1.1 ו- 1.2 המצורפות לחוות הדעת ת/6). על מנת להכנס למטבח יש לעבור דרך התא (אם הוא במפלס הכניסה) או תחתיו (אם הוא במפלס החניה). התא חובר באמצעות שרשרת לכננת הרמה אשר היתה בקצה העליון של המעלון, במפלס החניה (חוות הדעת ת/6 כוללת תיאור מפורט של המעלון וכן תמונות שלו).
במפלס הכניסה, המעלון היה בתוך חצר פנימית, אשר הגישה היחידה אליה היתה מדלת המטבח. באותה חצר פנימית היו פחי האשפה של האולם.
שושני הרכיב את המעלון בתחילת שנת 2009, אך עד ליום 22.2.2009 לא השלים את ההתקנה. המעלון לא נבדק על ידי מהנדס מוסמך ולא ניתן אישור להפעלתו.
ביום 22.2.2009 התקיים באולם ארוע. חברה חיצונית (להלן: החברה) סיפקה לארוע זה כלי אוכל ושירותי מלצרות והחלה לפעול במקום החל משעות הצהריים.
הארוע הסתיים בשעות הלילה ואז החלו עובדי החברה לארוז את כלי האוכל המשומשים אל תוך ארגזים על מנת להעמיסם על משאית שהיתה במפלס החניה. אחד מעובדי החברה, פאדי שמאסנה (להלן: המנוח) ומנהל החברה, אברהם מזרחי (להלן: מזרחי) העלו ארגזים ובהם כלי אוכל ממפלס המטבח אל מפלס החניה תוך שימוש במעלון.
ביום 23.2.2009, בסמוך לשעה 0:10, עמד המנוח בצד דלת המטבח במפלס הכניסה, מתחת תא ההעמסה, בעת שמזרחי ביקש להוריד התא ממפלס החניה למטבח. לפתע נקרעה השרשרת אשר חיברה תא המעלון לכננת והתא נפל על המנוח ופגע בראשו. המנוח נהרג במקום (להלן: התאונה).
מחוות דעתו של המהנדס מיכאל סויסה, ת/6, עולה כי תא ההעמסה נפל בשל כשלים בתכנונו והרכבתו. שני הצדדים מסכימים למסקנות שבחוות הדעת. ואלו הכשלים הרלוונטיים:
א.התא חובר לכננת באמצעות שרשרת הרמה. השרשרת המקורית אותה התקין שושני היתה קצרה מדי ושושני האריך את השרשרת בכך שריתך אליה שרשרת נוספת, חלשה יותר, אשר אינה מתאימה להרמה.
ב.שושני לא התקין מתג בטחון בגבול העליון של מהלך תא ההרמה, אשר מפסיק את פעולה המנוע כאשר התא מגיע למפלס העליון. כתוצאה, כאשר התא מגיע לסוף מהלכו, אם מתג ההרמה עדיין לחוץ, מנוע הכננת ממשיך להפעיל על השרשרת עומס משיכה.
ג.מנוע הכננת היה חזק יותר מאשר עמידות השרשרת בפני קריעה. כאשר תא ההעמסה הגיע לסוף מהלכו, הופעל על השרשרת כח משיכה חזק יותר מאשר כח העמידה שלה.
ד.שושני חיווט את שלט המעלון הפוך, באופן שהכפתור עליו סומן חץ כלפי מעלה, המיועד להעלאת התא מוריד אותו והכפתור עליו סומן חץ כלפי מטה מעלה אותו.
ה.שושני לא גידר את המעלון ולא הציב בו שער עם מפסק בטחון, ועל כן ניתן היה לעבור מתחת התא בעת שנעשה שימוש במעלון.