עבירה של תקיפת בת זוג, לפי סעיף 379 יחד עם סעיף 382(ב)(1) לחוק.
2.על-פי המתואר בעובדות האישום הראשון בכתב האישום המתוקן, הנאשם והמתלוננת היו נשואים והתגוררו יחד. בתאריך 13.8.13 התקשר הנאשם למתלוננת וביקש לדעת היכן היא נמצאת. משזו השיבה לו כי היא בדרכה הביתה, איים עליה הנאשם באומרו "מה יש לך לחזור הביתה", "חכי תראי מה אני אעשה לך". על פי המתואר בעובדות האישום השני, בתאריך 10.8.13 סמוך לחצות, ביקש הנאשם מהמתלוננת לבוא לישון עימו. משסירבה המתלוננת גידף אותה הנאשם ואיים עליה באומרו "זה נכון מה שאמרו כשהייתי באתיופיה, יש לך 10 דקות או לצאת מהבית או שאני לא יודע מה אעשה לך". משסירבה המתלוננת לצאת מהבית תקף אותה הנאשם בכך שאחז בידה הימנית והכה בגבה. על פי המתואר באישום השלישי, בתאריך 9.8.13 איים הנאשם על המתלוננת בביתם באומרו "תסתמי את הפה", גידף אותה ואמר: "חכי אני אראה לך מי אני".
3.הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן, ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. לאחר שנתקבלו תסקירי שירות המבחן המחלוקת בין הצדדים סבה סביב סוגיית הרשעתו או אי-הרשעתו של הנאשם.
תסקיר שירות המבחן
4.מתסקיר שירות המבחן מיום 18.11.13 עולה כי הנאשם עלה ארצה בגיל 16. בארץ השלים הנאשם 12 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא כלוחם ומאז שחרורו עבד בתחום האבטחה. הנאשם מסר כי התקדם לתפקיד ראש צוות אבטחה בבית חולים. בהתייחס לעבירות תיאר הנאשם קשר זוגי תקין ללא בעיות מיוחדות עד לאירועי כתב האישום. לדבריו האירועים היו על רקע חשדו לאי נאמנותה של המתלוננת שעה ששהה בביקור בארץ מוצאו. הנאשם גילה הבנה לבעייתיות ולאלימות שהפגין וביטא צער על מעשיו ומוטיבציה להשתלב בטיפול מתוך הבנה כי קיימת אצלו בעיה. במהלך האבחון ביטא קושי אל מול פיטוריו מעבודתו והחשש כי לאור הרשעתו לא יוכל לחזור ולעסוק בתחום האבטחה, שכן נשלל ממנו רישיון הנשק שלו. בשיחה עם המתלוננת תיארה מערכת יחסים תקינה. המתלוננת רואה את האירועים המתוארים בכתב האישום כחריגים. על רקע העבירות שהתה המתלוננת במקלט לנשים מוכות משך כחודשים וחצי וחזרה להתגורר בביתה בניגוד להמלצת הצוות המקצועי במקלט. אינה מבטאת חשש מהנאשם והביעה רצונה כי ישוב לביתם. להערכת שירות המבחן הנאשם הצליח להשתלב ולהסתגל למסגרות שונות בחייו, יפקד באופן יציב ונורמטיבי ומילא תפקידים אחראיים. ניכר כי יש לו כוחות ומוטיבציה לקיים אורח חיים תקין ונורמטיבי ונענה לגורמי סמכות. עם זאת במסגרת הקשר הזוגי באו לידי ביטוי קשיים בויסות דחפים, התרשמות שירות המבחן הינה כי במצבים בהם חווה פגיעה ואיום על דימויו העצמי הגברי מתקשה בריסון עצמי. שירות המבחן סבר כי ישנה חשיבות בהשתלבותו של הנאשם במסגרת טיפול אינטנסיבית וייעודית.
5.מתסקיר שירות המבחן מיום 30.3.14 עלה כי הנאשם שולב בטיפול במרכז יום ביום 23.3.14 ועל כן נמצא בראשיתו של תהליך.
6.מתסקיר שירות מבחן מיום 29.6.14 עולה כי הנאשם משתף פעולה עם שירות המבחן והערכה כי הסיכון במצבו פחת. מאינפורמציה שהתקבלה מגורמי הטיפול עולה כי הנאשם משתף בקשייו, מתמודד עימם ונעזר בטיפול הקבוצתי והפרטני. ניכר שעושה מאמצים כדי לשפר את מיומנות התקשורת שלו, לצד קושי לדבר על נושא האלימות באופן ישיר. הנאשם ביטא בפני שירות המבחן את תחושותיו באשר לטיפול במסגרת "בית נעם". הנאשם רואה בטיפול הזדמנות לערוך שינוי. הנאשם מתמודד כעת עם מצוקות כלכליות קשות נוכח העובדה כי איננו מועסק. שירות המבחן סבר כי טרם בשלו התנאים לסיום ההליך המשפטי וכי הנאשם עדיין נמצא בראשיתו של ההליך הטיפולי.
7.מתסקיר שירות המבחן מיום 5.10.14 עולה כי הנאשם סיים את הטיפול במסגרת "בית נעם". בוועדת הסיכום תואר התהליך המשמעותי שעבר לפיה הוא כעת מודע לבעיותיו ומשקיע מאמצים כנים בעריכת שינוי. הערכה היא כי הנאשם בעל יכולת אמפטיה כלפי סביבתו, הינו אדם רגיש וניכר כי יכולות אלה יכולות לבוא לידי ביטוי בקשר עם רעיתו בעתיד ככל שיחסיהם יחודשו. עוד עלה כי הנאשם היה פעיל ודומיננטי בקבוצות הטיפול השונות, נעזר ונתרם מהטיפול הפרטני וניכר כי מתייחס ברצינות להליך הטיפולי שעבר. הנאשם לוקח אחריות מלאה על התנהגותו האלימה. ביטא מוטיבציה גבוהה להמשיך בטיפול. והוא הופנה למרכז למניעת אלימות בלוד. בנוסף הסכימה המתלוננת לקחת חלק, יחד עם הנאשם, בטיפול זוגי. הנאשם החל לעבוד כמחסנאי בחברת ביגוד. שירות המבחן סבור כי מדובר בנאשם אשר עבר תהליך משמעותי ואינטנסיבי במהלכו שיתף פעולה באופן מלא וכיום ניכרת רמת מודעות גבוהה לדפוסים בעייתיים. הנאשם מקבל על עצמו אחריות מלאה ומכיר בצורך בהמשך קבלת טיפול ייעוד. שירות המבחן ממליץ על הטלת צו של"צ בהיקף של 150 שעות וכן הטלת צו מבחן למשך שנה וכן על מתן הוראה לפי סעיף 6 לפקודת המבחן לפיה הנאשם לא ישוב להתגורר עם המתלוננת אלא בהמלצת גורמי הטיפול. כמו כן ממליץ שירות המבחן להימנע מהרשעתו של הנאשם בדין וזאת לאור השלכות הקיימות על המשך עתידו המקצועי. עם זאת ממליץ שירות המבחן על אי חידוש רישיון הנשק של הנאשם. שירות המבחן מציין כי בעבירות של אלימות זוגית, החזקת נשק עלולה להגביר סיכון להישנות עבירות ועל כן המליץ על הוראה בדבר אי חידוש רישיונו של הנאשם.
טיעוני הצדדים
8.לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד אוסטרובסקי, בתחילה סברה המאשימה כי יש לעתור לעונש של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, וכך הוצג הסדר הטיעון לבית המשפט. אך משהתקבלו תסקירי שירות המבחן בעניינו של הנאשם, מהם ניתן ללמוד על השינוי שערך הנאשם, מצטרפת המאשימה לעתירת שירות המבחן בכל הנוגע לצו של"צ. ברם, בניגוד להמלצת שירות המבחן סבורה המאשימה כי אין לבטל את הרשעתו של הנאשם אלא יש מקום להשאיר ההרשעה על כנה. ב"כ המאשימה סבורה כי הגם שאין המדובר בתיק מהחמורים, ישנה מורכבות גדולה ביחסים בין הנאשם למתלוננת. כתב האישום מתאר רצף של שלושה אירועים המתרחשים בסמיכות בהם הנאשם מאיים על המתלוננת ואף תוקף אותה. מהתסקירים עולה כי בכל הנוגע למישור החיים הכללי הנאשם מגלה אורח חיים נורמטיבי. אולם בכל הנוגע למישור חייו הזוגיים עם המתלוננת ניכר כי ישנם קשיים אשר באים לידי ביטוי ביחסו האלים כלפיה, גילויי קנאה וקושי בריסון עצמי. ב"כ המאשימה לא התעלמה מהעובדה כי הנאשם ערך שינוי משמעותי ונרתם באופן מלא לטיפול, גם נוכח מצבו הכלכלי הקשה. עם זאת לגבי הרשעתו של הנאשם אין המאשימה סבורה כי מדובר במקרה יוצא דופן אשר מצדיק סיום ההליך בהעדר הרשעה. להיפך, מכלול הנתונים מצדיקים הרשעתו בדין כדי להרתיעו ולהציב לו גבולות ברורים, דבר המתיישב עם עתירת שירות המבחן שלא לאפשר את חזרתו של הנאשם למגורים משותפים על המתלוננת וכן לא לחדש את רישיונו לנשק. בנסיבות אלו עתרה ב"כ המאשימה להשאיר את הרשעת הנאשם על כנה.
9.לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד שחר גולדנברג, הנאשם הינו ילד 1985, נורמטיבי וללא עבר פלילי או הסתבכות קודמת עם החוק. שירת בצה"ל כלוחם, עבד כראש צוות מאבטחים בבית חולים איכילוב במסגרתה היה אחראי על עובדים נוספים ואף ניתנה לו גישה למתקנים רגישים. הנאשם פוטר ממקום עבודתו בעקבות המקרה. היה חודשיים וחצי במעצר וכן 8 חודשים במעצר בית. השתלב במשך 6 חודשים במסגרת טיפולית בבית נעם, השתלבות פעילה. קיבל אחריות מלאה על מעשיו, עבר תהליך משמעותי ונתרם ממנו רבות. ב"כ הנאשם סבור כי באם לא תבוטל הרשעת הנאשם יהיה בכך מסר שלילי לנאשם. האירועים המתוארים בכתב האישום היו אירועים שקרו בפרק זמן קצר על פני תקופה קצרה, שעה שהנאשם שב מביקור בארץ מולדתו ועל רקע גילויי קנאה בינו לבין זוגתו. הנאשם התכוון טרם האירועים המתוארים ללמוד ראיית חשבון אך אם יורשע לא יוכל לעשות כן. כמו כן ניסה הנאשם להתקבל לעבודה כמאבטח אך לא התקבל בשל התיק דנן. כמו כן ציין ב"כ הנאשם כי לנאשם יש חובות כבדים. ב"כ הנאשם עתר לבטל את הרשעתו של הנאשם ולהשית על הנאשם, כהמלצת שירות מבחן, 150 שעות שירות לתועלת הציבור.
בדיון המשך, שבו והתייחסו הצדדים לסוגיית ההרשעה או העדרה. המאשימה ציינה כי בבדיקה שערכה מול קצין האבטחה של מחוז מרכז במשטרת ישראל, המשטרה ממלציצה בפני גורמי הרישוי לנשק בשאלת הרישוי, וזאת בכל תיק ותיק, והפרמטרים נבחנים לגופו של עניין.
10.הנאשם לקח אחריות על מעשיו, הביע חרטה וביקש לבטל את הרשעתו.
סוגיית ההרשעה או אי-ההרשעה