מדינת ישראל נ' פיין

רקע

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום המייחס לה שני אישומים של הסתה לאלימות בניגוד לסעיף 144ד2 בחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן:"החוק"). במסגרת האישום השני הורשעה בביצוע ריבוי עבירות.

על פי החלק הכללי באישום הראשון, בשני מועדים בחודש אפריל 14' פונו ונהרסו על ידי כוחות הביטחון מבנים בלתי חוקיים ביישוב יצהר. בתגובה, נקטו מתיישבים יהודים מקומיים, חלקם רעולי פנים, בפעולות אלימות רבות כלפי אנשי כוחות הביטחון ורכושם, ובהן ניקוב צמיגי רכבו של מח"ט שומרון, ניקוב צמיגי רכב סיור צה"לי, יידוי אבנים על כוחות הביטחון כך שנגרמו פציעות למספר שוטרים ונזק רב לרכביהם, והריסת מאחז צה"לי בו הוצבו חיילי מילואים שעסקו באבטחת היישוב, כשהצתת המאחז נמנעה אך בשל תחינות החיילים.

באותה תקופה פעלה באינטרנט קבוצת גוגל בשם "יצהרניקים", בה היו חברים כ-200 מתושבי יצהר. הקבוצה שימשה את חבריה לשיתוף מידע ולקיום דיונים. כל תוכן שהועלה ופורסם בפורום הקבוצה היה גלוי לעיני כלל החברים בקבוצה.

בהתאם לעובדות האישום הראשון, כתגובה לפעילות כוחות הביטחון, ועל רקע המציאות במסגרתה פגיעה אלימה בכוחות הבטחון הפכה לתרחיש ממשי ונפוץ, החל בפורום דיון רב משתתפים בדבר לגיטימיות פעולה אלימה של יידוי אבנים על הכוחות. במסגרת הדיון, ביום 8.4.14 פרסמה הנאשמת בפורום את הדברים הבאים:

"..אני בעד זריקת אבנים (על יהודים, כמובן שעל ערבים אין שאלה) בסיטואציות מסוימות - גם אם האבן תביא למותו של חייל!!! אגבה מול כל גוף חיצוני את זורקי האבנים, גם במקרים שבהם לא היו נחוצים בעיני! את הביקורת הפנימית אשמור ואומר אך ורק להם, במפגש של אחד על אחד! צ'יקו אשמח שלא תדברר את הרב דוד ושלא תערב כרגע מעשים בפועל, כיוון שאני מכבדת את פסיקתו של המרא דאתרא, על אף שאני חושבת אחרת!! לא כולנו צריכים גם לחשוב כמותו...".

הפרסום המסית גרר רצף תגובות בפורום - חלקן תגובות תמיכה, הזדהות ועידוד, וחלקן זעזוע, ביקורת והוקעה.

אחת מתושבות יצהר שלחה לנאשמת עם הפרסום הודעת וואטסאפ בה כתבה: "אלירז רק שתדעי שאני מעריצה אותך... אני מסכימה איתך בכל מילה. אם היו דופקים כדור בראש לכל החיילים שהיו פה אתמול סביר להניח שהפינוי היה נמנע...".

שעות ספורות לאחר הפרסום המסית, יודו אבנים על כח יס"מ שנכח ביישוב.

החלק הכללי לאישום השני מתאר את ארוע חטיפתם ורציחתם של הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח, ביום 12.6.14, על ידי מחבלים מארגון החמאס, את רצח הנער מוחמד אבו-חדר יומיים לאחר איתור הגופות, לכאורה כפעולת נקם על חטיפתם ורציחתם של הנערים, ואת הצתת מתחם כנסיית הלחם והדגים מצפון מערב לכנרת ביום 18.6.15. כן מפרט החלק הכללי את ארוע הצתת בית משפחת דוואבשה ביום 31.7.15, ארוע בו ניספו הורים ובנם הפעוט, ונפצע ילד נוסף, כבן 4.

במהלך התקופה המתוארת לעיל, החזיקה וניהלה הנאשמת חשבון ברשת הפייסבוק תחת שמה. פרסומי הנאשמת הוזנו באופן ישיר ועקבי בחשבונותיהם של כ-800 חבריה בפייסבוק, והיו פתוחים ונגישים באינטרנט לעיני כל.

על רקע האווירה הציבורית הרגישה המתוארת בחלק הכללי, פרסמה הנאשמת בחשבון הפייסבוק קריאות לעשיית מעשי אלימות או טרור נגד ערבים פלסטינים וישראלים באשר הם, ודברי שבח, אהדה, עידוד, תמיכה והזדהות כלפי מעשים דומים.