ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
23384-12-14
30/11/2016
|
בפני השופט:
שמואל מלמד
|
- נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל עו"ד הדר פרשר עו"ד שרון אדרי
|
נאשמים:
ח. ד. עו"ד שריר
|
גזר דין |
ביום 21.6.16 הגיעו הצדדים להסכמה לפיו הנאשם הודה בעובדות כתב האישום. ב"כ הנאשם ביקשה לשלוח את הנאשם לתסקיר שירות המבחן על מנת לבחון את שאלת ההרשעה. ב"כ המאשימה ביקשה להרשיע והודיעה כי עמדתה בתיק לעבודות שירות.
נוכח הודאת הנאשם, הורשע במיוחס לו בכתב האישום המתוקן– בעבירה של מעביד המעסיק תושב זר. עבירה לפי סעיף 12 א (ב) לחוק כניסה לישראל תשי"ב-1952.
על פי עובדות כתב האישום בתאריך 6.8.14 בשעה 10:42 בחנות ירקות, בביאליק 17 בחולון, העסיק הנאשם אחר שהינו תושב האזור. במעשיו, העסיק הנאשם עובד שהוא תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל.
בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר שירות מבחן מיום 02.11.16 לפיו, הנאשם בן 50, אלמן ואב לילדה כבן 18. שירת שירות צבאי מלא. לדבריו, עובד בחברת נדל"ן אך מאחר ואינו מחזיק ברישיון מתווך, פעילותו בה מוגבלת ועובד גם בחנות ירקות עם אחיו. מעיון בגיליון רישומו הפלילי עולה כי נעדר עבר פלילי ושירות המבחן התרשם כי בדרך כלל תפקודו חיובי ותקין. הנאשם קיבל אחריות לביצוע העבירה הנדונה, הכיר בתוצאות מעשיו וביטא נכונות לבצע עבודות של"צ וכן, נמצא מתאים לכך ע"י שירות המבחן. נוכח האמור, שירות המבחן בא בהמלצה לתכנית של"צ בהיקף של 200 שעות, במסגרת "החברה לתרבות פנאי וספורט" בסיוע לצוות לטובת מקבלי השירות.
טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה הפנתה לנסיבות ביצוע העבירה, הערך המוגן הוא מניעה של כניסה של שוהים בלתי מורשים. עבירת העסקה היא צינור החמצן עבור אותם שוהים. המתחם הוא בין מאסר לעבודות שירות ועד 10 חודשי מאסר. אין לנאשם עבר פלילי. התסקיר שמונח הוא חיובי ומדובר באדם נורמטיבי. לאור גילו, התסקיר החיובי עתרה המאשימה להטיל 4 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. ב"כ התביעה הגישה פסיקה התומכת בעמדתה.
ב"כ הנאשם הפנתה לנסיבותיו האישות המורכבות של הנאשם. מבלי להקל ראש בעבירה, מדובר בהעסקה בחנות ירקות שלא שלו אלא של אחיו. השוהה הטעה את הנאשם, כאשר מסר שיש לו תעודת זהות ישראלית והיא לא עליו. השוהה דובר עברית רהוטה. נסיבות אלו הן נסיבות לקולא. הנאשם עובד כמתמחה במשרד נדל"ן והוא עשה קורסים כדי לגשת למבחני רישוי לצורך קבלת רישיון תיווך. הנאשם השקיע בכך זמן וכסף. אין אפשרות לקבל רישיון שיש הרשעה פלילית, כרגע הוא מנוע מלגשת למבחנים. הנאשם הביע חרטה על מעשיו, לדעת ב"כ הנאשם עומד בתנאי הלכת כתב.
דיון והכרעה
לשאלת ההרשעה אני סבור כי יש מקום להרשיע את הנאשם. הפסיקה חזרה ושנתה את המבחן הכפול על פי הלכת כתב ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, לעניין זה ראה רע"פ 8453/15 פלוני נ' מדינת ישראל כב' הש' שוהם (03/01/16)
"בהתאם לקביעתו של בית משפט זה בעניין כתב, האפשרות להימנע מהרשעתו של נאשם שביצע עבירה, מהווה חריג לכלל, על-פיו משהוכח ביצועה של עבירה, יש להרשיע את הנאשם. משכך, הימנעות מהרשעה שמורה למקרים חריגים ויוצאי דופן, המקיימים שני תנאים מצטברים. הטעם הראשון הוא, כי הותרת ההרשעה על כנה עלולה להסב פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם. על-פי הטעם השני, נסיבות ביצוע העבירה מאפשר, באותו מקרה מסויים, לוותר על הרשעה, מבלי לפגוע מהותית ביתר שיקולי הענישה (ראו גם: רע"פ 3989/15 גוזלאן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (9.8.2015); רע"פ 2744/15 דרדיק נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.6.2015); רע"פ 2136/15 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.3.2015); רע"פ 1931/15 מויססנקו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.3.2015)).