מדינת ישראל נ' ליאון השמה וכוח אדם בע"מ ואח'

הנאשמים הודו והורשעו לפי עובדות כתב אישום מתוקן.

כתב האישום המקורי ייחס לנאשמים ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף, בכך שניכו מס תשומות וזאת ללא תיעוד ומבלי שיש להם מסמכים, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס בסך של 541,000 ש"ח.

בתיק התנהלו הוכחות. כפי שציינתי בהחלטה מיום 01.08.2023, בתיק זה קיים קושי שלא לומר מורכבות מיוחדת, אליה נחשפתי במהלך ניהול ההוכחות. הדברים השתקפו באופן ברור בפרוטוקול הדיון מיום 06.06.2023 מעמוד 60 ואילך.

כפי שציינתי זאת בהחלטה האמורה, ולאחר שעיינתי בסיכומי התביעה וגם בסיכומי ההגנה, הגעתי למסקנה שיש לקיים דיון במהלכו אשקף לצדדים שהקושי שעלה בדיון מצדיק מחשבה מחודשת על התיק ואכן התקיים לפניי דיון מחוץ לפרוטוקול וזאת בהסכמה.

לאחר ששמעתי את שני הצדדים הצעתי שהנאשם יקבל אחריות על חלקו לפי כתב האישום, לגבי התקופה שמר שאול עבודי לא היה מנהל החשבונות של הנאשם, קרי 3 חודשים הראשונים (3 דוחות), והקושי הראייתי שאליו נחשפתי יבוא לידי ביטוי בהענקת משקל מלא להודאתו חרף הקושי הראייתי.

הצדדים הסכימו ביניהם לאמץ את הצעת בית המשפט.

במהלך הטיעונים לעונש, התביעה ביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה שלא תפחת מ- 15 חודשים, בעוד ההגנה ביקשה להסתפק בעונש מאסר שיכול שירוצה בעבודות שירות.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

אעיר שבניגוד לטיעון הצדדים, לשיטתי, המחלוקת העיקרית בתיק זה חוזרת לשאלת מיקום העונש בתוך המתחם על רקע אי הסרת המחדל. התביעה הפנתה לפסק הדין בעפ"ג (מחוזי ת"א) 28641-02-23 סיורי נגד רשות המסים (2023). באותו עניין נדחה ערעור שהוגש על ידי הנאשם כלפי חומרת העונש בתיק זו קבעתי מתחם עונש בנסיבות דומות, אשר נע בין 6-18 חודשי מאסר בפועל.

הערכים המוגנים

עסקינן בעבירת מס לא טכנית - עבירות מסוג פשע. מדובר בעבירות כלכליות, המבוצעות מתוך רדיפת בצע, בניסיון להשיג רווחים קלים, על חשבון הציבור ולכן יש לשאוף לביטול אלמנט הכדאיות הכלכלית בביצוען. כתוצאה מביצוע העבירה נגרעו מקופת הציבור סכומי כסף משמעותיים. המעשים של הנאשמים היו אקטיביים בכך שניכו מס תשומות ביודעין במטרה להתחמק ולהשתמט ממס, תוך ניצול שיטת הדיווח הנוהגת ויחסי האמון בין המדינה לבין הנישומים. מעבר לפגיעה בקופה הציבורית, עבירות מסוג זה פוגעות גם בעיקרון שוויון הנשיאה בנטל המס ובחשיבות שימור מנגנון הדיווחים לרשויות המס.

נסיבות שקשורות לביצוע העבירה

בתיק זה סכום המס איננו זניח כלל, ומדובר במעשים שבוצעו במשך למעלה משנה (שנה וחודשיים). עם זאת, יש להתחשב בתיקון המוסכם בכתב האישום ובדבריי לעניין זה בהחלטה מיום 01.08.2023.

מדיניות הענישה

לאחר שעיינתי בפסיקה שהציגו הצדדים, ביחס למקרים דומים ואף חמורים יותר מהמקרה כאן, הגעתי למסקנה כי מתחם העונש ההולם בעבירות מסוג זה נע בין מספר חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל. זהו גם המתחם (6-18) שהציעה התביעה בתיקים דומים, ואני מסכים שמדובר במתחם שמשקף היטב את מדיניות הענישה המקובלת והנהוגה, כפי שיפורט בהמשך.

אפנה לפסיקה ממנה ניתן ללמוד על רמת הענישה הנוהגת בנסיבות דומות:

1. ברע"פ 5938/18 אסרף נגד מדינת ישראל (2018), נדון הנאשם בערכאות הדיוניות ל- 10 חודשי מאסר (נקבע מתחם 6-18 חודשי מאסר), וזאת ביחס לעבירות לפי סעיפים 117(ב)(5), 117(ב)(6) ו- 117(ב)(7) לחוק מע"מ, כשסכום המחדל עומד על 352,522 ₪. בקשת רשות ערעור נדחתה.

2. ברע"פ 8100/18 אבו ניג'מה נגד מדינת ישראל (2018), נדון בערכאות הדיוניות ל- 14 חודשי מאסר בפועל (נקבע מתחם 12-36 חודשי מאסר) וזאת ביחס לעבירות לפי סעיף 117(ב)(5) ו- 117(ב2)(3) לחוק מע"מ, וכן בעבירות לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה, כשסכום המחדל עמד על סך 474,785 ₪. בקשת רשות ערעור נדחתה.

3. ברע"פ 4987/18 אבו סעיד נגד מדינת ישראל (2018), נדון בערכאות הדיוניות ל- 10 חודשי מאסר בפועל (נקבע מתחם 9-15 חודשי מאסר), וזאת ביחס לעבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, כשסכום ההשתמטות עמד על 418,490 ₪. בקשת רשות ערעור נדחתה.

4. ברע"פ 3580/17זהוה פואזנגד מדינת ישראל (2017), נדונה בקשה לרשות ערעור של נאשם בעבירות דומות לפי חוק מע"מ(16 עבירות) של ניכוי שלא כדין של מס תשומות, לצד עבירות חמורות (24 עבירות) של הכנה וניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים (חשבוניות פיקטיביות), וכן עבירות של אי הגשת דוחות על הכנסות החברה לפי חוק מס הכנסה (3 עבירות). בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם בגין כלל העבירות נע בין 6 חודשי מאסר ועד ל- 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל. על המבקש נגזרו 12 חודשי מאסר. ערעור הנאשם לבית המשפט המחוזי והבקשה לרשות ערעור נדחו.

5. ברע"פ 2945/15 אבו חנין נגד מדינת ישראל (2015), הנאשם הורשע בביצוע עבירות מע"מ מסוג פשע, בכך שהגיש דוחות כוזבים וניכה מס תשומות שלא כדין בסך של 380,000 ₪ בהסתמך על 19 חשבוניות כוזבות על פני תקופה של כשנה. המחדלים הוסרו והוא נידון ל-8 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי וקנס ע"ס 30,000 ₪. בית משפט השלום קבע מתחם שנע בין 6חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירוצו לבין 24 חודשי מאסר בפועל. ערעור למחוזי נדחה וכן בקשת רשות ערעור לעליון נדחתה.

6. ברע"פ 3043/14 לוגסי נגד מדינת ישראל (2014), שם הנאשם הורשע בעבירות לפי חוק במע"מ בכך שהוציא חשבוניות מבלי שעשה או התחייב לעשות עסקת אמת (לפי ס' 117(ב)(3)) וכן, בכך שהכין, ניהל או הרשה לאחר לנהל או להכין פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס (לפי ס' 117(ב)(6)) ובעבירה של שימוש במרמה או תחבולה בכך שהרשה לאחר להשתמש בחשבוניות (לפי ס' 117(ב)(8)). , לגבי סכום השתמטות בסך 1,017,636 ₪, במסגרת 135 חשבוניות. הנאשם הסיר חלק ממחדלו. בית משפט השלום קבע שמתחם העונש ההולם נע בין 8 - 20 חודשי מאסר. הנאשם נדון לעונש מאסר בן 12 חודשים. הערעור שהוגש למחוזי נדחה וכך גם בקשת הערעור בעליון.

7. בעפ"ג 34971-03-21 (מחוזי ת"א) אושר עונש מאסר בעבודות שירות למשך 9 חודשים, שנגזרו בת"פ 3667-12-16 מדינת ישראל נגד דוד חנונו. בית המשפט המחוזי התערב ברכיב הקנס בלבד. באותו תיק דובר על עבירות לפי חוק מס הכנסה וחוק מע"מ. לגבי עבירות המע"מ (שני אישומים), נקבע מתחם עונש מאסר בין 8 חודשי מאסר בפועל ועד 24 חודשי מאסר בפועל. סכום המס שם עמד על 1,105,733 ₪, במשך ארבע שנים. הודגש בפסק דינו של בית המשפט המחוזי שהעונש שנגזר על הנאשם תולדה של השוואת עונשו של הנאשם לעונשים נוספים שניתנו בעניינם של מעורבים אחרים שחלקם גדול מחלקו של הנאשם.

8. בת"פ 3059-06-20 מדינת ישראל נגד יהודה לוי ואח' (2023), קבעתי מתחם עונש שנע בין 6-24, וזאת ביחס לעבירות דומות כשסכום המחדל הפלילי עמד על 932,000 ₪.

9. בת"פ (שלום רמלה) 26654-06-14 מדינת ישראל נגד מחמוד אל באסל ואח' (2015), לגבי סכום השתמטות בסך 1.1 מיליון ₪, נקבע מתחם עונש בין 8-24 חודשי מאסר, ביחס לעבירות שבוצעו במשך שנה, וזאת התחשבות בהסדר טיעון מסוג "טווח ענישה מוסכם".

10. בת"פ (שלום רמלה) 29194-12-12 מדינת ישראל נגד מדנאל ואח' (2015), לגבי סכום השתמטות בסך 900,000 ₪, נקבע מתחם עונש בין 8-24 חודשי מאסר, עבירות שבוצעו לאורך מספר שנים. על הנאשם נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל.

11. ת"פ (שלום ת"א) 1528-09-09 רשות המסים נגד מדני (2018), שם הורשע הנאשם על פי הודאתו בביצוע 42 עבירות של הגשת דוחות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס בסך הכולל של 594,918 ₪. לאחר שהותלו ההליכים בשנת 2011 בשל אי איתור הנאשם, נמצא הנאשם בשנת 2018 אז ניתן גזר הדין בעניינו. מתחם הענישה נקבע בין 7 ו- 18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. על הנאשם, אשר נמלט מהדין כאמור ולא הסיר מחדלים נגזר עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 30,000 ₪ ומאסר על תנאי. ראו גם הפסיקה המוזכרת שם.

     

    לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב בסכום ההשתמטות ונסיבות ביצוע העבירות, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשים לתקופה שניתן לרוצה בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

     

    אשר למתחם קנס, יש להתחשב בחומרת העבירה, סכום המס, אך גם ביכולתו הכלכלית של הנאשם, כפי שיפורט בהמשך. בתוך התחשבות בשיקולים השונים, אני קובע כי מתחם הקנס נע בין 10,000-30,000 ₪.

     

    העונש בתוך המתחם

     

    בהעדר עילה לסטייה (לקולה או לחומרה) ממתחם העונש ההולם, יש לדון בשאלת מיקום העונש בתוך המתחם וכך טענו הצדדים לפניי.

     

    אין לנאשם עבר פלילי.

     

    הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום. על אף שההודאה הגיעה בשלב מאוחר של ההליך, יש להעניק להודאה זו משקל מלא. ניהול ההוכחות בתיק זה לא היה לחינם, שכן נחשפתי במהלך שמיעת ההוכחות לקשיים ראייתיים משמעותיים, שהביאו לתיקון מסוים בכתב האישום. כמו כן, כפי ששיקפתי זאת בפני הצדדים, סברתי שיש להעניק להודאת הנאשם את המשקל המלא גם ביחס למה שנותר מכתב האישום, והצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט, וכך הוצג לפניי הסדר טיעון (דיוני) על בסיס הדברים המפורשים שצוינו בפרוטוקול במעמד הדיון.

     

    לעניין המשקל שיינתן להודאת הנאשם חרף קשיים ראייתיים, מצאתי להבהיר שאני ער לכך שהמשקל שיינתן לקשיים הראייתיים, כך בדרך כלל, יבוא לידי ביטוי בתיקון כתב האישום או בעמדות הצדדים לעניין העונש, ואין ליתן לשיקול זה משקל נוסף בשלב גזר הדין, כך פסק בית המשפט העליון ברע"פ 1807/22 פלוני נגד מדינת ישראל (2022), ואולם כאמור כפי שציינתי לעיל, ההתחשבות בקושי הראייתי היא בהענקת משקל עודף להודאתו של הנאשם חרף אותם קשיים ראייתיים, על המשתמע מכך מבחינת ההשפעה של ההודאה, והסדר הטיעון בעקבותיה, על העונש בסופו של דבר.

    עוד לעניין משקל ההודאה וחשיבות של מתן תמריצים לנאשמים להודות גם במצבים של העדר ודאות בתוך קושי ראייתי, אפנה לדבריו של כב' השופט מלצר בע"פ 122/14 שוורצפל ואח' נגד מדינת ישראל (2014), שם, בפרט בפסקאות 20-22 ניתן דגש על חשיבות עידוד נאשמים להודות, וזאת בקשר עם התשתית הראייתית ועוצמתה ביחס אליהם.

     

    בנוסף, יש מקום לייחס משקל לחלוף הזמן, כתב האישום הוגש במחצית השנייה של שנת 2022, כאשר העבירות בוצעו לכל המאוחר בחודש אפריל 2020. התוצאה היא שהנאשם נותן את הדין היום, על עבירות שביצעו לפני ארבע שנים.

    מנגד, הנאשם לא הסיר את המחדל הפלילי. עוד לקחת בחשבון התנהלות דיונית בעייתית כפי שציינתי בהחלטה מיום 06.06.2023 (עמ' 24), לעניין התייצבות לדיונים של הנאשם ובא כוחו.

     

    ברגיל היה נכון למקם את עונשו של גבוה יותר בתוך המתחם, זאת בשל אי הסרת המחדל, ואולם כאמור מצאתי להעניק משקל מלא להודאתו בצל קשיים ראייתיים שהתעוררו במהלך ניהול התיק.

    תוך התחשבות בנסיבות האישיות ומצבו הרפואי והכלכלי של הנאשם, הודאתו, העדר הרשעות קומות שהוצגו, אני סבור שיש במקרה במיוחד שלפניי למקם את עונשו בחלק העליון של השלישי התחתון של המתחם.

     

    לאור האמור, ולאחר שנתתי דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין ולטיעוני הצדדים, החלטתי לגזור על הנאשמים את העונשים הבאים:

     

    לנאשם 2:

12. 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות לפי חוות דעתו של הממונה על עבודות שירות מיום 21.11.23 בדואר חולון. הנאשם יחל בביצוע העונש ביום 21.2.24, וביום זה יתייצב במשרדי הממונה בשעה 08.00. עבודות השירות יתבצעו לפי 6.5 שעות יומיות בהתאם לחוות הדעת.

13. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירות מסוג פשע לפי חוק מע"מ, וזאת החל מיום שחרורו ממאסר.
14. קנס בסך 15,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 10 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים, החל מיום 01.03.2024, ובהמשך בכל חודש לאחריו.

15. התחייבות כספית על סך 7500 ₪ להימנע במשך שנתיים מביצוע עבירה בה הורשע ניתנה בעל-פה במעמד הדיון כנדרש בתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה).

     

    לנאשמת 1 :

16. קנס בסך 50 ₪ שישולם עד ליום 01.05.2024.

     

    ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

    • בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

    • מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

    • במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

       

      ניתן צו כללי למוצגים. המוצגים יחולטו/יושמדו/יושבו לבעליהם על פי החלטת קצין משטרה.

       

      הכספים שהופקדו עבור הנאשמים בתיק זה ובתיקים קשורים יועברו לצורך תשלום הקנס שנפסק בגזר דין זה, וככל שתיוותר יתרה היא תושב לידי המפקיד, בכפוף לכל עיקול או למגבלה אחרת על פי דין.

       

      זכות ערעור לבית משפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

      המזכירות תעביר פרוטוקול הדיון לממונה על עבודות שירות.

       

       

      ניתן היום, י"א אדר א' תשפ"ד, 20 פברואר 2024, במעמד הצדדים.