- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
מדינת ישראל נ' מעוז (עציר)
|
ת"פ בית משפט השלום ירושלים |
22601-12-14
15.2.2018 |
|
בפני השופט: אוהד גורדון |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המאשימה: מדינת ישראל עו"ד א' פילזר מפרקליטות מחוז ירושלים |
הנאשם: דניאל מעוז עו"ד ע' אשכנזי ועו"ד מ' רובינשטיין מטעם הסנגוריה הציבורית |
| החלטה | |
היש לאפשר לאחיו של הנאשם, מר ניר מעוז, להגיש לבית המשפט "הצהרת נפגע" בהתאם לחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001 (להלן: "חוק נפגעי עבירה")?
רקע ותמצית המחלוקת
-
הנאשם הורשע לפי הודאתו בעבירה של בידוי ראיות, לפי סעיף 238 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בתמצית, דובר במקרה בו הביא לבידוי ראיה במטרה להשפיע על הליך פלילי שהתנהל נגדו, בו הואשם ברצח הוריו. הראיה הייתה מכתב שנחזה להכיל את גרסתו של "עד ראיה" שהצביע על אחר, הוא אחיו של הנאשם מר ניר מעוז (להלן: "ניר"), כעל מי שביצע את הרצח. בדרך זו ביקש הנאשם להביא לזיכויו מן העבירה. לצורך זה הסתייע במר רוני בן ארבון (להלן "בן ארבון") ששהה עם הנאשם במאסר, השתחרר ואז הדפיס את המכתב והעבירו לפרקליטות מחוז ירושלים, למשרדו של עורך-דין שייצג את הנאשם בהליך הרצח ולבית המשפט המחוזי בו נדון ההליך. פירוט נוסף מצוי בכתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם.
טרם הטיעון לעונש, ביקשה המאשימה שהות על מנת לאפשר לה להגיש "הצהרת נפגע" מטעמו של מר ניר מעוז (להלן "ניר"). ההגנה התנגדה בטענה שניר אינו נפגע העבירה. זו המחלוקת בה תעסוק החלטה זו.
-
המחלוקת שבין הצדדים נוגעת להגדרת "נפגע עבירה" בסעיף 2 לחוק נפגעי עבירה, שזו לשונה:
"'נפגע עבירה' - מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון".
הצדדים חלוקים בשאלה האם ניר נכנס לגדרי הגדרה זו, שאז מקנה לו החוק מספר זכויות, לרבות את הזכות שעוגנה בסעיף 18 להגיש "הצהרת נפגע" .
-
המאשימה טענה כי התשובה לשאלה זו היא בחיוב. בטיעוניה הודגשה הזכות החוקתית לכבוד, ונטען כי זכותו זו של ניר ושמו הטוב נפגעו מביצוע העבירה ומפרסום הראיה הבדויה, וכי גם לתחושתו האישית הוא נפגע. עוד נטען כי בעניינו של בן ארבון, שהועמד לדין בנפרד, הגיש ניר הצהרת נפגע ואף נפסק פיצוי לזכותו.
-
ההגנה, מנגד, טענה כי ניר לא נפגע במישרין מן העבירה, כי אין בסיס משפטי להכיר בו כ"נפגע עבירה" לפי חוק נפגעי עבירה וכי הכרה שכזו תהווה הרחבה מופרזת של גדרי המונח ועלולה להביא להרחבות נוספות בעתיד. נטען גם כי ניר מנהל הליך אזרחי כנגד עורך דין שייצג את הנאשם במסגרת הליך הרצח ובמסגרת זו תובע פיצוי בגין הפגיעה בשמו הטוב. לבסוף נטען כי עמדת המדינה נובעת מייחודו של ההליך ולא משקילה עניינית.
דיון
-
השאלה שלפניי מתמקדת בפרשנות הגדרת "נפגע עבירה" המצוטטת לעיל, ובפרט במינוח "שנפגע במישרין מעבירה".
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
