האישום וההרשעה
1.הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירה של הפצת חומר אסור להפצה לפי סעיף 7(א) לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, תשע"ג-2013 (להלן: "החוק").
2.לפי כתב האישום המתוקן, בתאריך 30.1.2014 בשעה 17:45 בקירוב, המתין הנאשם, עם רעייתו, בתוך רכבו לע' פ' (להלן: "ע' פ'") בחניון תת קרקעי של בית מלון באילת. לאחר שע' פ' הגיע למקום, נגשו השניים לרכבו של ע' פ', שחנה במקום, וע' פ' הוציא מתוכו שקית ניילון שחורה ובה תפזורת חומר אסור בהפצה מסוג PB-22 במשקל נטו וקרטון ובו אלפי שקיות אריזה ריקות. ע' פ' העביר לנאשם את החומר האסור והשקיות, ובתמורה שילם לו הנאשם סך של 4,000 ₪. הנאשם נכנס עם החומר האסור והשקיות לרכבו. ע' פ' הצטרף לנאשם והתיישב במושב האחורי. השלושה החלו בנסיעה לכיוון היציאה מהחניון, שם עוכבו ע"י שוטרים, שערכו חיפוש ברכב ותפסו את החומר האסור.
ראיות וטיעוני הצדדים לעונש
3.המאשימה הציגה חוות דעת מטעם מר ברק שפירא, רוקח באגף לאכיפה ופיקוח במשרד הבריאות, אודות החומר המכונה PB-22 (ת/1). מחוות הדעת עולה כי החומר המכונה PB-22 הינו קנבינואיד סינתטי ותכשירים המכילים חומרים אלו נמכרים בארץ כ"סמי פיצוציות", תחת שמות מגוונים, כגון: "מבסוטון", "מיסטר נייס גאי", "מסטולון", "ספייס קיי-2" ו"אמסטרדם". לעתים, מופצים חומרים אלו באריזות ללא תווית וללא מיתוג. צוין כי לפי הספרות המדעית הקיימת לחומר האמור אין כל שימוש רפואי מוכר והוא אינו קיים כחלק ממרכיבן של תרופות או תכשירים רפואיים קיימים. קנבינואידים סינתטיים הינם חומרים פסיכו-אקטיביים, בעלי השפעות סדטיביות, משנות תודעה, מצב רוח, ערות, התנהגות בתפיסה, בדומה לאלו המתקבלים מחשיפה לחומר המצוי בסם המריחואנה או החשיש. נמסר כי הקנבינואידים הסינתטיים מתוארים כחומרים אשר שימוש בהם גורם להתמכרות ולפיתוח תלות. הפסקת צריכת חומרים אלו בקרב משתמשים מכורים מתוארת כגוררת הופעתם של סימני גמילה ותלות. מר שפירא הדגים בחוות דעתו מקרה של בחור כבן 20 אשר נהג לצרוך מוצר שכזה במשך 8 חודשים ועם הזמן נאלץ להגביר את צריכת החומר, על אף הפגיעה במצבו הקוגניטיבי. נמסר כי לאחר מספר ימים, במהלכם לא הייתה באפשרותו להשיג חומר זה, חווה תופעות של הזעת יתר, בחילות, רעד, חוסר שקט, דפיקות לב מוגברות, בעיות שינה, כאבי ראש, שלשולים, סיוטים, איבוד תחושה ביד, יתר לחץ דם, דופק מואץ וכמיהה גדולה לעישון החומר.
מר שפירא ציין בחוות דעתו כי הספרות המדעית רוויה בתיעוד של פגיעות בריאותיות, הנגרמות משימוש בקנבינואידים סינתטיים, כגון: חוסר שקט (אגיטציה), שינוי תודעתי, הזיות, סחרחורות, התקפי חרדה, איבוד הכרה, עליה מהירה בלחץ הדם ויתר לחץ דם, עליה מהירה בדופק, שינויים בהולכה החשמלית ללב, קשיי נשימה, בחילות, הקאות - לעתים דמיות, אישונים מורחבים, היווצרות חוסר באשלגן, עליה ברמת הסוכר והתכווצויות שריר בלתי רצוניות. צוין כי ישנם אף דיווחים אודות איבוד יכולת תנועה והתקפים פסיכוטיים. מר שפירא פירט בחוות דעתו דוגמאות של מקרים שונים, בארץ ובעולם, בהם נצפו מהשפעות אלו בקרב המשתמשים בחומר המדובר ואף מקרי מוות. לבסוף ציין מר שפירא כי עמדת משרד הבריאות היא שחומר PB-22 הינו חומר פסיכו-אקטיבי, המשמש כ"סם פיצוציות" המסכן את בריאותו ואת חייו של המשתמש בו. שיוכו לקבוצת הקנבינואידים הסינתטיים, העדויות לעובדה כי נעשה בו שימוש לרעה, תכונותיו הכימיות והפרמקולוגיות המדגימות פוטנציאל גבוה למסוכנות בקרב משתמשים ועמדות המחוקק במדינות אחרות, אשר מצאו לאסור את הפצתו ולכלול אותו ברשימת החומרים הנרקוטיים והמסוכנים שבפיקוח, כמו גם עמדת המחוקק הישראלי, מצדיקים את עמדת משרד הבריאות.
מר שפירא שב על האמור בחוות דעתו בעדותו בבית המשפט ועמד על השוני שבין החומר PB-22 לבין החומר שנקרא THC שנמצא בקנאביס, וציין כי השפעתו המזיקה של PB-22 עולה לאין שיעור על זו של החומר שנמצא בקנאביס, וזאת אף מההיבט הפרמקולוגי. בנוסף לכך, ציין כי במסגרת תפקידו באגף לאכיפה ופיקוח בחטיבת הבריאות, שבמשרד הבריאות, יש לו גישה לדיווחים שמתקבלים מבתי החולים על אשפוזים כתוצאה משימוש ב"סמי פיצוציות" כגון ה"נייס גאי", וחומרים המכילים קנבינואידים סינתטיים, מהם עולה אשפוזים רבים עקב שימוש בחומרים אלו וזאת ביחס לאשפוזים על רקע שימוש בקנאביס.
מר שפירא ציין כי החומר PB-22 אותר למעשה בעולם מסוף שנת 2012, אך קנבינואידים סינתטיים נפוצים באירופה, כפי הידוע, כבר משנת 2008 ומחקרים אודותם נעשו עוד מתחילת שנות ה-2000. מר שפירא הפנה לרשימת המקורות ששימשו לבניית חוות דעתו.
בנוסף, הגישה המאשימה צילום רישיון הרכב של הנאשם (ת/3).