חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"פ 20246-11-14 מדינת ישראל נ' אוסטנקו ואח'

תאריך פרסום : 19/01/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
20246-11-14
10/01/2016
בפני השופט:
אביטל חן

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשמים:
1. סרגיי אוסטנקו
2. סטניסלב שקולניק

החלטה

בעניינו של נאשם 1

בפני בקשה לביטול כתב אישום בשל נימוקי הגנה מן הצדק.

כתב האישום שהוגש נגד הנאשם מייחס לו עבירות תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיומים בגין אירוע שהתרחש לפי הנטען ביום 6/4/13.

הנאשם טוען כי ביום 4/8/13 הגיש תלונה נגד השוטרים המעורבים באירוע בשל אלימות שהפעילו נגדו, אך במשך תקופה העולה על שנתיים לא קיבל תגובה למכתבו.

בדיעבד, התברר כי מכתב התגובה ממח"ש נשלח לכתובת הרצל 4/7 בקרית ים, בעוד כתובתו של הנאשם הינה אצ"ל 4/7 קרית ים, ולפיכך לא הגיע מכתב התשובה של מח"ש ליעדו.

מבירור שערך בא כוח הנאשם בשנת 2015, עלה כי תלונתו של הנאשם נדחתה בנימוק לפיו נסיבות האירוע אינן מצדיקות פתיחה בחקירה פלילית. ב"כ הנאשם מחזיק בידיו שני מכתבים שניהם נושאים את התאריך 13/11/13, כאשר באחד מהם מופיעה המילה "אופציה", המתייחסת לאפשרות לבחינת התלונה במחלקת משמעת במשטרת ישראל או היחידה לתלונות ציבור במשטרת ישראל.

מבירור שערך ב"כ הנאשם עם יחידות אלו, עלה כי לא ידוע על העברת החומר ממח"ש כאמור באותו מכתב.

טוען ב"כ הנאשם כי התנהלות הרשויות בעניינו של הנאשם מצדיקה ביטול כתב האישום, משלא נמסרה לו ההחלטה בענין דחיית תלונתו למח"ש, ובכך נחסמה אף זכותו להגיש ערר על ההחלטה האמורה, בהתאם להוראת סעיף 64 לחסד"פ [נוסח משולב], התשמ"ב -1984.

מנגד, טוענת התביעה כי כתב האישום הוגש כדין, לאחר שנתקבלה החלטה בתלונתו של הנאשם למח"ש, ואין כל הנחיה הקובעת כי יש להמתין עם הגשת כתב האישום עד לקבלת החלטה בערר על החלטת מח"ש שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד השוטרים.

בענין, קיומם של שני מכתבים סותרים, טוענת התביעה כי המכתב בו מופיעה אופציה להגיש תלונה נגד השוטרים באמצעות מחלקת משמעת במשטרת ישראל או היחידה לתלונות ציבור במשטרת ישראל, מקורו בטעות, ולא אמור היה להישלח לנאשם.

דיון

בסיס המחלוקת בבקשה שבפני מתייחסת להנחיה 2.18 של פרקליטות המדינה שעניינה מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.

תכלית ההנחיה בהתאם לסעיף 2 לנוהל הינה, בעיקרה: "לאפשר תיאום בין רשויות האכיפה ולמנוע מצב שבו ביחס לאותו אירוע יתנהלו שני הליכים מקבילים ברשויות אכיפה שונות – מצב שעלול להסתיים בדיבור של הרשות בשני קולות...".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ