מדינת ישראל נ' בר

הנאשם הורשע בכתב אישום עב כרס המייחס לו ארבעה פרטי אישום אשר תמציתם תובא להלן.

בחלק הכללי של כתב האישום תואר הנאשם כעורך דין, שעמד בראש משרד עורכי דין מוביל בישראל בתחום התכנון והבנייה ובשל מומחיותו בתחום זה הועסק הנאשם כיועץ משפטי חיצוני של עיריות שונות בארץ והעיקריות שבהן עיריית ראשון לציון ועירית רחובות. במסגרת עבודתו זו זכה הנאשם למוניטין רב וכן לאמון מראשי העיריות ומחברי עיריה בכירים.

בכתב האישום פורט בהרחבה הרקע למעשים, לרבות עיקרי חוק התכנון והבניה, מוסדות התכנון והבניה, הליך הבקשה לקבלת היתר, מנגנון היטל השבחה ועוד.

כן צויין נושא ניגוד האינטרסים, דהיינו, סעיף 47א לחוק התכנון והבניה קובע כי על חבר וועדת תכנון שיש לו ניגוד עניינים אישי בנוגע לענין מסויים שנדון בוועדה, להודיע על כך בכתב ליו"ר הוועדה ונאסר עליו לקחת חלק בדיון בענין זה. סעיף 47ב לחוק קובע כי עובד הוועדה, להבדיל מחבר הוועדה, שיש לו ניגוד עניינים אישי ומעת שהדבר הובא לידיעתו, חייב לדווח על כך ליו"ר הוועדה ולהימנע מכל מעורבות בכל ענין העומד לטיפול בוועדה ונקבע כי לא יהיה נוכח בדיון הוועדה בענין זה.

משרדו של הנאשם עסק בייעוץ משפטי לעירית ראשון לציון החל משנת 1988 ואילך מכוח חוזה שתוקפו הוארך מעת לעת. הנאשם ושותפיו היו אחראים על מתן ייעוץ משפטי בתחומי הליבה של העיריה ומתן ייעוץ להפעלת סמכויותיה בענייני תכנון ובניה, מקרקעין, מכרזים, מיסוי והיטלים ועוד. המשרד והנאשם בפרט היו גם היועצים המשפטיים של הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון והמשרד ייעץ אף לחברה הכלכלית של ראשון לציון.

בדרך דומה עסקו הנאשם ומשרדו בייעוץ משפטי לעירית רחובות.

מתוקף תפקידיו אלה, כמתואר לעיל, היו הנאשם ומשרדו עובדי ציבור כהגדרתם בסעיף 34כ"ד בחוק העונשין , בפקודת העיריות ובחוק הרשויות המקומיות.

במהלך שנת 2004 ותחילת שנת 2005 ערך מבקר המדינה ביקרות בעירית ראשון לציון ובממצאי הביקורת העיר לעיריה נוכח העובדה שלקרובי משפחתו של היועץ המשפטי –הנאשם יש ענין בשינוי תוכנית מתאר, החלה על שטח הגובל בשטח שבבעלות קרובי משפחתה של רעייתו, ובעיכוב ביצועה של התכנית והיה על העיריה להימנע מלהטיל עליו את הטיפול בתכנית זו ועליו היה לסרב לטפל בה.

במהלך שנת 2004 הגיע לראש עירית ראשון לציון דאז, מאיר ניצן מידע לפיו טיפל הנאשם בנושא תכנון שטחי הנופש המטרופוליני בדרום ראשון לציון, כאשר בני משפחתו היו בעלים של קרקעות במתחם זה.

ראש העיריה פנה אל עו"ד ויינרוט וביקש חוות דעתו בנושא זה.

עו"ד ויינרוט הגיש חוות דעתו לראש העיריה ולפיה פעל הנאשם מתוך ניגוד עניינים מובהק ולכל הפחות היה במעשיו ליקוי חמור וקשה במישור הציבורי.

ראש העיריה, ביקש עקב כך, לפטר את הנאשם מתפקידו כיועץ המשפטי של העיריה. ראש העיריה נפגש עם הנאשם ואף הגיש לו את מכתב הפיטורים. בו ביום ובתגובה לכך כתב הנאשם מכתב לראש העיריה, בו אישר כי לאור העובדה כי רעייתו ומשפחתה רכשו קרקעות במתחם המטרופוליני, אין זה ראוי שימשיך לטפל בתכנית המתחם והתחייב שלא להיות מעורב בענייני תכנון המתחם, כל עוד מחזיקה המשפחה בקרקעות באזור. הוא העביר את הטיפול בתחום זה ליועצת המשפטית של העיריה.

חברי מועצת העיר פנו אל היועצת המשפטית דאז של משרד הפנים בענין זה והיא קיבלה את טענתו של הנאשם כי לא ידע על זכויות בני משפחתו ורעייתו במתחם האמור ומשעה שהדבר נודע לו הפסיק את טיפולו במתחם זה וכן קיבלה את התחייבותו שלא לעסוק במתחם זה בעתיד. לפיכך, כך קבעה, אין עוד בסיס לעובדתי למסקנה כי יש עבירה פלילית במעשיו, או כי נפל בהם פגם חמור וכי הנאשם יוכל להמשיך בתפקידו כיועץ משפטי חיצוני של העיריה.