ת"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
19755-07-12
02/12/2015
|
בפני השופט:
נחמה נצר
|
| - נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל
|
הנאשם:
שלמה אטיאס
|
| החלטה |
בשלהי דיון שהתקיים בפניי ביום 23.10.15, הודיעה המאשימה כי סיימה להביא ראיותיה.
לאחר שנשמעה הצהרה זו, הודיע בא כח הנאשם 3, כי מרשו יעתור לזיכויו על אתר מאחר ולשיטתו, אשמתו לא הוכחה, אף לא לכאורה.
בהחלטה שניתנה באותו מועד, קבעתי, כי הנאשם 3 יגיש טיעוניו בכתב, והוא עשה כן.
משהוגשו טיעוניו, הוריתי למאשימה להשיב בכתב ולאחר מכן, אף ניתנה לנאשם 3 הזכות להשיב לכך.
בטרם אתייחס לטענותיו של הנאשם, אסקור בקצרה את הכללים החקיקתיים והפסיקתיים הרלוונטיים להכרעה בטענת הנאשם.
סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982, מורה כך :
"נסתיימה פרשת התביעה, ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיוזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בעניין...".
פסק הדין המנחה הנוגע לטענת "אין להשיב לאשמה" הוא פסק דינו של כב' השופט שמגר (כתוארו אז) כפי שניתן בע.פ. 732/76 מדינת ישראל נגד כחלון פד"י לב (1) 170 במסגרתו נקבע בין היתר כך:
"בית המשפט לא יטה אוזן קשבת לטענה שלפיה אין להשיב לאשמה, אם הובאו ראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה שפרטיה הובאו בכתב האישום.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת