גז"ד לשוטר שהורשע בביצוע מעשה מגונה במתלוננת בחדר חקירות בתחנת משטרה ובשיבוש מהלכי משפט

הנאשם ששירת כשוטר במועד הרלבנטי לאישום, הורשע ביום 30.9.2021, לאחר שמיעת עדויות, בביצוע מעשה מגונה - עבירה לפי סעיף 348(ג) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), ובשיבוש מהלכי משפט - עבירה לפי סעיף 244 בחוק.

לפי האישום וכפי שהוכח במשפט, ביום 13.10.2019 הגיעה המתלוננת לתחנת המשטרה שבה שירת הנאשם על מנת להתלונן בגין גניבת תיקה האישי. הוא היה החוקר שגבה את הודעתה. במהלך גביית ההודעה בחדר החקירות, הוא בירר מה היא לבשה במועד הרלבנטי לאירוע בגינו מתלוננת, ובתוך כך רכן לעברה, הרים את כיסוי ראשה באזור הצוואר, הסיט את חולצתה וראה את החזה שלה, כל זאת בניגוד לרצונה. בהמשך, הוא ביקש ממנה לעמוד לצדו בעודו ישוב על כיסאו, ומשעשתה כן, הוא הרים את חולצתה מלפנים וחשף את הגופייה שלבשה מתחת לחולצה. לקראת סיום ההודעה, בעת שהמתלוננת עשתה את דרכה לצאת מהחדר, נעמד הנאשם מאחוריה ושאל האם הסריג שלבשה בזמן אירוע הגניבה היה פתוח או סגור. בתוך כך, הוא אחז בסריג הפתוח שלבשה משני קצותיו, נצמד לגופה מאחור וסגר אותו באמצעות שתי ידיו תוך שהוא מחבק את המתלוננת מאחור. בתגובה למעשיו, היא קפאה במקומה. סמוך לאחר מכן, הוא עמד לצדה והחל ללטף את חזהּ ובטנה וגם נגע עם ידו באיבר מינה בניגוד לרצונה. הכל מעל בגדי המתלוננת. בתגובה, היא הסיטה את ידו ויצאה מהחדר נסערת.

סמוך לאחר מכן באותו יום, פנה אליו שוטר אחר בתחנה וסיפר לו כי שמע שהמתלוננת עומדת להגיש נגדו תלונה במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). למחרת היום (14.10.2019), רשם הנאשם מזכר כּוזב אודות התנהלות המתלוננת בזמן גביית תלונתה על-ידו ובו ציין שהיא סירבה לצאת מהחדר בתום מסירת התלונה ולכן הוא נאלץ לצעוק עליה.

הערכת מסוכנות וחוות דעת של הממונה

לקראת דיון הטיעונים לעונש שהתקיים ביום 31.3.2022 הוזמנה הערכת מסוכנות. זו התקבלה ביום 1.3.2022. לפי חוות הדעת המעריכה, הנאשם גדל במשפחה משכילה ונורמטיבית לחלוטין. בצעירותו, הוא היה בעל הישגים בלימודיו ועם תחילת שירותו במשטרה, הייתה לו מוטיבציה להוכיח את עצמו ולהתקדם. הוא תיאר את עצמו בעבודתו כאחד השוטרים הטובים. לאחר ההרשעה, הופסקה עבודתו במשטרה אך שמר על רצף תעסוקתי. היום הוא עובד עבודה אחרת והחל ללמוד באקדמיה. הנאשם נשוי, אב משפחה ומנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי לחלוטין (כעולה גם מדברי אשתו). הוא נטול עבר פלילי. לצד זאת, מתארת חוות הדעת כי אמנם הנאשם שיתף פעולה אך הייתה התרשמות כי ניסה להציג את עצמו באור נורמטיבי ובעל תפקוד חיובי מבלי שהתייחס לחלקים אחרים אצלו, אף שנשאל על כך.

ביחס לעבירות בהן הורשע, לפי הערכת המסוכנות, הנאשם הכחיש מכל וכל את המיוחס לו ולדידו אין ראיות נגדו ודברים רבים לא נבדקו בחקירת התלונה (נגדו). לשיטתו, הכל עלילת שווא. הוא משער כי המתלוננת פעלה כפי שפעלה מתוך מניע אישי מאחר והיא כעסה עליו משלא נענה לדרישתה לבדוק את מצלמות האבטחה בנוגע לבירור תלונת הגניבה שהגישה, או שמא היא פעלה כדי "לנקום" בבן משפחה שלו הנושא תפקיד בשירות הציבורי, זאת באמצעותו. הנאשם אף משער כי ייתכן "ששוטרים קינאו בקידום המהיר שלו וגרמו לפיטוריו". בכל אופן, הוא שלל כוונה או משיכה מינית כלפי המתלוננת ושלל בעיות בעבודה או ביחסים עם הכפופים לו. הוא שלל גם כן כל צורך בטיפול בנוגע להתנהגותו מאחר ואינו סבור כי עבר כל עבירה. ביחס לקורבן העבירה, הוא לא גילה כל אמפטיה וההתרשמות שהוא אף היה טעון רגשית כלפי המתלוננת "במידה רבה". בנוסף, לפי הרושם של המעריכה, ביצוע העבירות נעשה על רקע היותו של הנאשם ממוקד בעצמו ובצרכיו, תוך ניצול הזדמנות, שימוש לרעה במרות וזאת "ככל הנראה" ברקע דימוי עצמי מופרז שמרחיק אותו מחולשותיו.