מחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש נ' יחיאל

כתב האישום המתוקן:

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של הפרת אמונים – עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

לפי עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, שירת הנאשם כשוטר משטרת ישראל, בשירות קבע, בתחנת זבולון (להלן: "התחנה").

אותה העת שירתה א.צ (להלן: "המתלוננת"), ילידת שנת 1995, כשוטרת שירות חובה בתחנה, עד ליום 5/9/2016 – בו סיימה את שירותה.

בין המתלוננת לנאשם ישנה היכרות על רקע שירותם המשטרתי המשותף בתחנה ובידי הנאשם היה מספר הטלפון הנייד של המתלוננת.

ביום 8/9/2016 שלח הנאשם לשלושה ממכריה של המתלוננת שלושה מסרונים בשמה (להלן: "המסרונים"). את המסרונים שלח הנאשם ממכשירה הסלולרי של טופז אדרי, ידידתו של הנאשם, למכשיריהם הסלולריים של מכרי המתלוננת, באמצעות שימוש ביישומון המאפשר שליחת מסרונים ממכשיר סלולרי אחד לשני בשמו של אחר, כמפורט להלן:

בסביבות השעה 00:32, שלח הנאשם מסרון לש.ל, שוטר המשטרת בתחנה, ובו כתב: "נפרדתי מחבר שלי... אני מתה להתנחם ושתזיין אותי בבקשה בוא אליי".

בשעה 00:38 שלח הנאשם מסרון לי.פ, חברתה של המתלוננת, ובו כתב: "למה את מנתקת בואי רבתי עם החבר אני פה אצל דודו".

בשעה 00:46 שלח הנאשם מסרון לסגן קצין היחידה, ח.ש, אשר היה מפקדה של המתלוננת בזמן שירותה המשטרתי, ובו כתב: "עכשיו שאתה לא המפקד שלי אני מתה להיות איתך לפחות פעם 1...".

בסמוך לאחר שנודע למתלוננת כי נשלחו למכריה מסרונים בשמה, התקשרה לנאשם ושאלה אותו אם הוא שלח את המסרונים בשמה והנאשם הכחיש. למחרת, הגישה המתלוננת תלונה בתחנת המשטרה בחיפה בשעה 13:02 (להלן: "התלונה") ולאחר מכן התקשרה לנאשם ואמרה לו שהיא יודעת שהוא שלח את המסרונים. בתגובה, הכחיש הנאשם שהוא זה ששלח את המסרונים, וסיפר למתלוננת בכזב כי חברו [של הנאשם] שלח את המסרונים בשמה בבדיחות הדעת. מאוחר יותר באותו היום התקשר הנאשם למתלוננת ואמר לה: "למה הגשת תלונה? זה היה בצחוק וזה בכלל לא אני עשיתי. אם את לא רוצה לבטל את התלונה לא צריך, עזבי".

במעשיו המתוארים בסעיף 4 ביצע הנאשם בעת מילוי תפקידו מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור.

תסקיר שירות המבחן:

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם, בן 52, משרת מאז שנת 1995 במשטרת ישראל, כאשר על פי הערכות שהוצגו בפני שירות המבחן, מדובר בשוטר מקצועי הממלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. עוד עולה ממסמכים רפואיים כי הנאשם סובל מיתר לחץ דם, עבר התקף לב ושישה צנתורים ומטופל תרופתית. הנאשם מסר לשירות המבחן כי במשך השנים, מאז היותו בן 17, טיפל בהוריו הסיעודיים. הנאשם התגרש לטובת טיפול בהוריו ורצונו לעבור להתגורר עמם, אך נותר ביחסים קרובים עם גרושתו, אשר נהרגה בתאונת דרכים.

בהתייחסו לעבירה, הנאשם קיבל אחריות וביטא בפני שירות המבחן חרטה וצער רב על מעשיו. הנאשם מסר כי הוא נמצא בקשר קרוב עם המתלוננת ומעשיו היו סוג של "בדיחה" אשר הייתה מקובלת בין השוטרים באותה התקופה.

בבואו לבחון את הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד, התרשם שירות המבחן כי מדובר בסיכון נמוך. עוד ציין שירות המבחן כי הנאשם לא ביטא נזקקות טיפולית, ככל הנראה מחוסר מודעות טיפולית ומתוך חשש לגעת בתכנים כואבים, ועל כן לא ניתנה המלצה שיקומית בעניינו.

אשר לשאלת ההרשעה, העריך שירות המבחן כי הרשעה עלולה לפגוע בהמשך העסקתו במשטרה. יחד עם זאת לאור אי הרשעתו בתיק קודם, לאחר שנתן שירות המבחן את המלצתו לכך, ולאור פרק הזמן הקצר שחלף מאז אותו תיק, לא נמצא לנכון לבוא בהמלצה לביטול הרשעתו גם במקרה זה.