מדינת ישראל נ' פלוני

מבוא

1. בהכרעת דין מיום 31.1.18, הנאשם הורשע לפי הודאתו, בעובדות כתב האישום המתוקן, בביצוע עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

   לפי כתב האישום, בליל יום 2.9.17, נתגלע ויכוח בין הנאשם והמתלוננת, עת שהו בדירתם. בעוד הנאשם אוחז בפנקס המחאות, הושיטה המתלוננת את ידה אל הפנקס ואחזה בו. הנאשם משך את הפנקס והיכה באמצעות ידו בפניה של המתלוננת בסמוך לעין השמאלית. בהמשך לכך, אחז הנאשם בידה של המתלוננת, והיא התגוננה מפניו באמצעות ידיה. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמה למתלוננת המטומה מתחת לעין שמאל ושריטות ביד ימין. לנאשם נגרמו סימני שריטה בחזהו.

2. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה עונשית.

   תסקירי שירות מבחן וחוות דעת ממונה

3. שירות מבחן, בתסקירו מיום 3.7.18, ציין כי הנאשם בן 79, יליד ק' ועלה ארצה בשנת 1997. הנאשם השלים השכלה תיכונית בארצו ולימודים אקדמיים בתחום הכלכלה. אולם, מאז עלייתו לישראל הוא עובד בניקיון. לאחרונה פוטר הנאשם ממקום עבודתו. הנאשם והמתלוננת גרים תחת קורת גג אחת, אולם אינם מנהלים מערכת יחסים זוגית, הנאשם והמתלוננת מנהלים חשבונות נפרדים, ולהם מחלוקות רבות בנושאים כספיים. הנאשם הכיר בכך שהתנהגותו הובילה לפציעתה של המתלוננת והצר על כך, אולם התקשה לקבל אחריות מלאה לפגיעה הפיזית במתלוננת. מאז האירוע הנאשם מתגורר עם בתו ולא מצוי בקשר עם המתלוננת. עוד ציין שירות המבחן כי לנאשם הרשעה קודמת משנת 2002, בעבירה של תקיפת המתלוננת. המתלוננת מסרה כי מאז האירוע בשנת 2002, הצליחו לגשר על הפערים ולהמשיך לחיות יחד ללא אירועי אלימות פיזית עד המקרה דנן.

   להערכת שירות המבחן, העבירה בוצעה על רקע קשייו של הנאשם להתמודד עם מתחים והתסכול שצבר לאורך השנים במסגרת הזוגיות. הנאשם ביטא נכונות להשתלב בטיפול. מכאן המליץ שירות המבחן, להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה ומאסר על תנאי.

4. בתסקיר משלים הוסיף שירות המבחן, כי הנאשם אינו מתאים לביצוע צו שירות לתועלת הציבור לאור גילו, מצבו הרפואי והעובדה כי דובר את השפה הרוסית בלבד.

5. לפי חוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 29.8.18, הנאשם נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות.

   טענות הצדדים

6. בטיעוניה לעונש הדגישה באת כוח התביעה את חומרת העבירה בה הורשע הנאשם. לטענתה, כתוצאה מביצוע עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על שלומה, גופה, שלוות נפשה ובטחונה של המתלוננת. עוד טענה, כי מידת הפגיעה בערכים אלו כתוצאה מביצוע העבירה מושא כתב האישום היא בינונית.