מדינת ישראל נ' דרורי

א.רקע כללי:

1. הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, לפי הוראות סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין). כפי שנקבע בהכרעת הדין, הנאשם תקף את רופא הילדים ד"ר ע' ב' (להלן – המתלונן), בכך שסטר על פניו בחוזקה וגרם לו לחבלה, דהיינו: אודם באזור האפרכסת, בצוואר ובלחי ימין.

2. הנאשם הוא אביה של ילדה ילידת 17.07.08. ביום 22.1.15 בסמוך לשעה 12:30, הגיע הנאשם, יחד עם הילדה, לבית החולים "דנה" (במתחם "איכילוב" בתל-אביב), לצורך בדיקה רפואית לילדה. את הבדיקה ערך המתלונן.

3. כפי שנקבע בהכרעת הדין – על יסוד עדות המתלונן, שנמצאה כמהימנה – מהלך הבדיקה היה מעט מורכב וכאן הוא יתואר בתמצית בלבד, כלהלן:

   המתלונן נדרש לבדוק את אוזני הילדה, שלא אפשרה את ביצוע הבדיקה. המתלונן ביקש מהנאשם לסייע לו, אך משהלה סירב ואמר "תעשו אתם" סייעו למתלונן שני רופאים, שהחזיקו בילדה במהלך הבדיקה ולאחר מכן יצאו מהחדר.

   הילדה, שהיתה עצבנית והתנגדה לבדיקת אוזניה, ניסתה – לאחר הבדיקה – להכות במתלונן, שבתגובה תפס את ידה. הנאשם שאל את הילדה אם המתלונן הכאיב לה ואמר למתלונן כי לו היה "חמום" היה מכה אותו.

   לאחר מכן נרגעו הרוחות, המתלונן שוחח עם הנאשם על הבדיקה והסביר לו את משמעויותיה. כשהסתיימה הבדיקה קיבל הנאשם מהמתלונן את התעודה הרפואית והשניים קמו ממקומם. או אז סטר הנאשם, לפתע ובחוזקה, על פניו של המתלונן תוך גרימת החבלות הנ"ל, ואמר לו: "עכשיו אנחנו פיטים" (ר' בפסקה 6 ובפסקה 32 להכרעת הדין).

4. שמיעת התיק התמשכה לא מעט, הן בשלב המקדמי והן בשלב שמיעת הראיות, בעיקר בשל התנהלות הנאשם – עד כדי צורך בהוצאת שני צווי הבאה נגדו להבטחת התייצבותו (ר' בפסקה 3 להכרעת הדין). בסופו של דבר, במסגרת הכרעת הדין הועדפה גרסת המתלונן על-פני גרסת הנאשם, שטען כי המתלונן הוא שתקף (כביכול) את הילדה, ולפיכך הורשע הנאשם. כפי שהובהר בהכרעת הדין, לגרסת המתלונן נמצאו תימוכין הן בראיות אובייקטיביות (התעודה הרפואית ת/3) והן במכלול נסיבות העניין. מנגד, גרסת הנאשם נמצאה כגרסה מאולצת, חסרת היגיון פנימי ונסתרת מתוך נסיבות העניין (לרבות הימלטות הנאשם מהמקום), וכן חסרת כל תימוכין חיצוניים (ר' בפסקה 31 ואילך להכרעת הדין).

    

   ב.השתלשלות ההליכים לאחר מתן הכרעת הדין:

5. הכרעת הדין ניתנה כבר לפני כמעט שמונה חודשים, ביום 07.11.18. במעמד הכרעת הדין עתרה ההגנה לדחיית מועד הטיעונים לעונש ונוכח עמדת המאשימה להשתת עונש של מאסר בפועל הוריתי לממונה על עבודות השירות בשירות בתי הסוהר (להלן – הממונה) להכין חוות דעת באשר לאפשרות התאמת הנאשם לנשיאת עונש של מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות (ר' בפרוטוקול, עמ' 60-59).

6. חוות דעתו הראשונה של הממונה ניתנה עוד ביום 20.11.18. בחוות דעת זו צוין כי נערך לנאשם ראיון לבדיקת התאמתו לעבודות שירות, שבו מסר הנאשם, בהקשר לנושא של שימוש בסמים: "לפני כשבוע השתמש בקנאביס. משתמש בקנאביס מדי פעם עם חברים". הממונה ביקש אפוא שבית המשפט יאשר נטילת דגימות שתן מהנאשם ולצורך כך עתר לדחיית הדיון. בנסיבות אלה נדחה הדיון כמבוקש (ר' ההחלטה בבקשה מס' 8).