מדינת ישראל נ' דרורי

א.רקע כללי וגדר המחלוקת בין הצדדים:

1. הנאשם הוא אביה של ילדה, ילידת 17.7.08 (להלן – הילדה). ביום 22.1.15 בסמוך לשעה 12:30 הגיע הנאשם, יחד עם הילדה, לבית החולים "דנה" ("איכילוב") בתל-אביב, לצורך בדיקה רפואית לילדה. את הבדיקה ערך הרופא ד"ר ע' ב' (להלן – המתלונן).

   לקראת תום הבדיקה – ובנסיבות שעוד תפורטנה ותובהרנה בהמשך – תקף הנאשם את המתלונן בכך שסטר על פניו בחוזקה (כך לפי טענת המתלונן) וגרם לו לחבלה, דהיינו: אודם באזור האפרכסת, בצוואר ובלחי ימין. הנאשם הואשם אפוא, בכתב האישום, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, לפי הוראות סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין).

2. בתשובתו לאישום אישר הנאשם, באמצעות בא-כוחו, כי אמנם נכח בזמן ובמקום הנטענים בעובדות כתב האישום, אך הכחיש ביצוע כל עבירה. ב"כ הנאשם הוסיף וציין, בהקשר זה, "הנאשם לא תקף את המתלונן, ההיפך הוא הנכון. הרופא תקף ופעל בצורה אלימה כלפי הילדה" (בפרוטוקול, עמ' 7 שורה 11 ואילך).

3. יש להעיר, כי שמיעת תיק זה התמשכה לא מעט, בעיקר בשל התנהלות הנאשם, שנגדו אף הוצאו שני צווי הבאה – הן במסגרת הדיון המקדמי (בפרוטוקול, עמ' 1) והן במסגרת שמיעת הראיות (שם, עמ' 30). בנוסף, גם בפרשת ההגנה נגרמו עיכובים (שם, עמ' 46).

    

   ב.עיקר פרשת התביעה:

4. מטעם המאשימה העידו המתלונן ושני חוקרים, שבאמצעותם הוגשו מספר מוצגים: רס"ר אנסטסיה מרמן, שערכה עימות בין המתלונן לנאשם ביום 17.2.15 (דו"ח העימות הוגש וסומן ת/1) ותיעדה את דברי הנאשם למתלונן לאחר העימות (ת/2); ורס"ר יאיר משגבי, שגבה את הודעת הנאשם ביום 10.2.15 (ת/4).

    

   (1)עיקר עדות המתלונן:

5. המתלונן סיפר שהוא רופא, המתמחה ברפואת אף אוזן גרון לילדים, אשר עובד בבית החולים החל משנת 2007. האירוע דנא התרחש במרפאת אף אוזן גרון של בית החולים (להלן – המרפאה), בשעות הצהריים ובעת שהמרפאה כבר היתה ריקה. המתלונן הסביר, כי הילדה הגיעה לבדיקה תקופה ארוכה לאחר ניתוח והיה צריך לערוך לה בדיקת אוזניים, שנעשית עם מיקרוסקופ (בפרוטוקול, עמ' 11 שורה 5 ואילך).

6. המתלונן סיפר כי הילדה התנגדה לבדיקה, הנאשם לא סייע לו ועל כן הוא נאלץ לבקש עזרה משני רופאים אחרים. את השתלשלות האירוע, עד לתקיפתו על-ידי הנאשם, תיאר המתלונן כלהלן:

   ...הייתי צריך להסתכל על האוזניים שלה והיא לא נתנה לי. ביקשתי מאביה (הנאשם – ש.א.) להחזיק אותה כך עושים במקרים כאלה. הוא לא הסתדר. באישור, הכנסתי 2 רופאים אחרים שיעזרו להחזיק את הילדה. במקרים כאלה, בדרך כלל ההורה משתתף יחד עם הצוות לפחות כדי להיות מול הילד, כדי להרגיע אותו. בדיקה של כמה שניות. אבל הוא אמר משהו בסגנון של אני לא יכול, תעשו אתם. החזיק[ו] אותה שני רופאים. רופא ורופאה. כמה שניות כדי להסתכל לה באוזניים. כשהם שיחררו אותה, היא עוד העיפה בעיטה שהחמיצה את אח[ד] הרופאים. היא היתה מאוד עצבנית, התנגדה בכח לבדיקה. בזה זה נגמר. הם (הרופאים – ש.א.) יצאו. לא יודע אם כעוסה זו המילה. מתנגדת בכח. ברגע שהבדיקה נגמרה, נגמר. מדובר בדברים שקורים לנו. לא כל הילדים נותנים לנו לבדוק אותם ולא כל ההורים מחזיקים את הילדים. הרבה מקרים אנו מזמינים אנשים צוות שיעזרו...