ת"פ 15697-03-13 רשות הטבע והגנים ירושלים נ' אבו ג'נב ואח'

הנאשמים הורשעו בהתאם להודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:רקע

1. • ציד חיות בר מוגנות, לפי סעיפים 2 ו- 14(ב) לחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו – 1955 (להלן: "חוק להגנת חיית הבר") ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

   • ציד ללא רישיון ציד, לפי סעיפים 2 ו- 14(ב) לחוק הגנת חיית הבר וסעיף 29 לחוק העונשין.

2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 6.1.12 בשעות הערב בשטח פתוח סמוך לאזור התעשייה חבל מודיעין, עסקו הנאשמים בציד צבאים ללא רישיון ציד מתוך רכב שטח שבבעלות נאשם 3 ובו הוא נהג. לידו ישב נאשם 1 ובמושב האחורי ישב נאשם 2. הנאשמים נסעו בנסיעה איטית וסרקו את שטח הציד באמצעות זרקור. בחיפוש שנערך ברכב, נמצאה סכין גדולה ועליה כתמי דם צבי ארץ-ישראלי, מיכל שמן ועליו כתם דם, ברזל ועליו כתמי דם, שק גדול מוכתם בדם, זרקור וכן נמצאו בארגז כתמי דם של צבי ארץ-ישראלי. בסיור שנערך למחרת בבוקר נמצאו בשטח הציד במקום בו נסעו הנאשמים רגל כרותה של צבי, וכן בתוך שקית הזהה לאלה שנמצאו ברכבם, גוויה טרייה של צבי-ארץ ישראלי שראשה ורגליה כרותים וכן נמצאו כדורי ציד. צבי ארץ-ישראלי הינו חיית בר מוגנת.

3. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשמים הודו והורשעו בכתב האישום המתוקן. הצדדים הצהירו כי יעתרו במשותף להטלת עונש מאסר על תנאי, קנס והתחייבות, כאשר כל צד יהיה חופשי בטיעוניו באשר לשיעורם של הרכיבים.

   טיעוני הצדדים

4. לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד יאיר הלר, המדובר בתיק של ציד צבאים, עבירה עליה נאמר כי היא פגיעה "בקודש הקודשים" של הטבע. מדובר בחיית בר שנמצאת בסכנת הכחדה משמעותית. המחוקק קבע בצידה של העבירה עונש של שנתיים מאסר או 150,000 ₪ קנס. ישנה הבחנה בין מי שיש לו עבר פלילי לבין מי שאין לו. לנאשמים 1 ו- 3 יש עבר פלילי. מתחם העונש ההולם באשר לקנסות נע בין 7,000 עד ל- 20,000 ₪ וחתימה על התחייבות בסך 25,000 ₪. על נאשם 1 הוטל בעבר קנס בגובה 8,000 ₪ ואילו על נאשם 3 הוטל קנס בסך של 10,000 ₪, ואולם עונשים אלו לא הרתיעו אותם. על כן יש מקום להשית עליהם עונש בקצה העליון של המתחם. לפיכך, עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשמים קנסות משמעותיים בגובה של 20,000 ₪ לצד התחייבות בגובה 25,000 ₪ ומאסר על תנאי של 3 חודשים.

5. לטענת ב"כ הנאשמים 1 ו- 2, עו"ד אפרת נחמני, נאשם 1 הינו כבן 61, אב לארבעה ילדים. עבד בעבר בעבודות בניה ונפצע קשה בשנת 2004, בין היתר קרסול רגל ימין רוסק באופן מוחלט. עבר ניתוחים ועדיין נדרש לעבור ניתוחים נוספים. מאז אינו עובד ומוכר כנכה. רעייתו סובלת ממחלות שונות ואינה עובדת. הם מתגוררים אצל בנם, נמצאים בחובות, ובהליכי כינוס בדרך לפשיטת רגל. כיום לאחר קיזוז חובות מקבל מהביטוח הלאומי כ – 1,400 ₪ (נ/1). בנסיבות אלו העונשים צריכים להיות מתונים יותר. באשר לנאשם 2, מדובר בנאשם בן 58, אב לחמישה ילדים, שניים מהם עדיין מתגוררים בבית. הנאשם סובל מבעיות גב, סכרת ולחץ דם. בעקבות מצבו הרפואי הפסיק הנאשם לעבוד לפני 10 שנים. רעייתו סובלת אף היא ממחלות שונות ואינה עובדת. הנאשם שקוע בחובות, בסך של 100,000 ₪ והוא פתח בהליכי פשיטת רגל. כל קנס אשר יוטל על הנאשמים יהיה מוחשי ומרתיע בנסיבות המתוארות. בנוסף הנאשמים נטלו אחריות על מעשיהם, הודו ובכך חסכו זמן יקר של ניהול התיק אשר היה מצריך העדת עדים רבים והבאת מומחים. לפיכך, עתרה ב"כ הנאשמים להסתפק בהטלת קנס בשיעור נמוך, מאסר על תנאי והתחייבות שתבטא את יכולתם הכלכלית של הנאשמים.

6. לטענת ב"כ נאשם 3, עו"ד איה שריק, נאשם 3 הינו יליד 1965, הודה, נטל אחריות וחסך מזמנו של בית המשפט. הנאשם, אב לשני ילדים קטנים, חולה סכרת, מטופל באינסולין (נ/2), סובל מפגיעה ביד וברגל ואינו עובד. רעייתו הינה מורה שהכנסתה 5,700 ₪. מצבם הכלכלי קשה. הרשעותיו של הנאשם כבר התיישנו ולפיכך אין לתת להם משקל. מתחם העונש אשר הוצג על ידי המאשימה הינו גבוה מידי. מתחם העונש באשר לקנסות הינו החל מ- 1,000 ועד ל- 10,000 ₪. לפיכך, עתרה ב"כ הנאשם 3 להשית על הנאשם קנס מתון ומידתי.

   דיון - קביעת מתחם העונש ההולם