ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
15152-11-12
04/01/2015
|
בפני השופט:
שמאי בקר
|
- נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל עו"ד גיא רוסו עו"ד דיה בן-אסא
|
נאשמים:
1. אלכס קאהן 2. יוהאן אבוג'דיד 3. גיא שחר 4. אייל לוי 5. אבי רחמים
עו"ד מוטי כץ עו"ד רוזנבלום עו"ד אייל לביא עו"ד תמיר סננס
|
החלטה |
מונחת לפני בקשה מאת הנאשמים 2 ו- 5 שלא להשיב לאשמה לאחר תום פרשת התביעה.
1.נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם שלל עבירות: קשירת קשר לביצוע פשע (תקיפה בנסיבות מחמירות, סחיטה בכח, סחיטה באיומים), קשירת קשר לביצוע עוון (איומים, שיבוש מהלכי משפט), תקיפה בנסיבות מחמירות (בצוותא חדא), סחיטה בכח (בצוותא חדא), סחיטה באיומים (בצוותא חדא), איומים (בצוותא חדא), שיבוש מהלכי משפט (בצוותא חדא) ונסיון שיבוש מהלכי משפט (בצוותא חדא).
לנאשם 1 יוחסו עבירות נוספות, תעבורתיות, אולם הן אינן רלבנטיות לענייננו, ולו מן הטעם כי ההליכים נגד הנאשם 1 – הותלו, מפאת שהוא עצור, אי שם באירופה, ומועד שחרורו – מי ישורנו?
2.התקיימו מספר ישיבות במסגרתן נשמעה ותמה פרשת התביעה, והאחרונה הודיעה "אלו עדיי". ההגנה, כאמור, סברה כי ביחס לנאשמים 2 ו- 5 אין להשיב לאשמה, והצדדים טענו בענין, בעל פה.
3.לאחר ששמעתי את פרשת התביעה, האזנתי בקשב רב לצדדים טוענים ביחס לטענת ההגנה לפיה אין על הנאשמים 2 ו- 5 להשיב לאשמה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשתם זו להידחות.
4.משמעות הטענה לפיה אין להשיב לאשמה היא כי אין בראיות שהוגשו לבית המשפט מטעם התביעה כדי לבסס הרשעה, אפילו יינתן בהן מלוא האמון ויוענק להן מלוא המשקל הראייתי. הכלל ביחס לאופן ההכרעה בבקשה מסוג זה, הוא כי אין לדקדק בשלב דיוני זה ולערוך בדיקה מסועפת אם אכן הוכח לכאורה כל פרט שולי וכל יסוד משני מאלה שהוזכרו באישום, ודי בכך שיהיו ראיות לכאורה לגבי היסודות המרכזיים של האישום.
בית המשפט העליון קבע, לא אחת, כי די בקיומן של ראיות דלות ובסיסיות להוכחת יסודות העבירה, על מנת לקבוע כי קיימת הוכחה לכאורה של העבירות שיוחסו לנאשמים, אלה המבקשים שלא להשיב כלל לאשמה (ראו יעקב קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק שני, א', עמ' 1445-7, מהדורת 2009, וכמובן את הפסיקה הנזכרת בתת הפרק שבספר, הדן בטענת ה"אין להשיב לאשמה").
5.לקורא שאינו בקיא בהשתלשלות העניינים בתיק אזכיר, כי מדובר בפרשה בה מסופר, כי הנאשמים 1-2 נסעו ברכב מסוג פרארי ברחוב דיזנגוף בתל אביב, כאשר לפתע ביצע הפרארי ביצע פניית פרסה אסורה לכאורה, וכתוצאה מכך ארעה תאונת–פגוש בינו לבין רכב שבו נהגו שני צעירים, הלוא הם המתלוננים.
המתלוננים ביקשו לקבל את פרטי הביטוח "של" הפרארי, כמקובל, אולם הנאשמים 1-2 הבהירו להם כי אין ברשותם את הפרטים, אך הם כן העבירו מידע חלופי למתלוננים. המתלוננים סירבו לאפשר לנאשמים 1-2 לעזוב את המקום ללא קבלת הפרטים שדרשו כאמור, ובמקום – רחוב סואן וגועש – החל מתגודד קהל, והחלה המולה. המשטרה זומנה למקום.