מדינת ישראל נ' פלוני

בית המשפט מודיע על זיכוי הנאשם מכל המיוחס לו.

רקע

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

 בהתאם לעובדות כתב האישום, הנאשם ופלונית (להלן: "המתלוננת") גרושים ולהם בת משותפת, אשר בנוגע להסדרי הראיה לגביה פרץ סכסוך בין השניים.

ביום 31.01.17, נועדו המתלוננת והנאשם, יחד עם אמו של הנאשם ואמה של המתלוננת, במסעדת "X" בי' (להלן: "המסעדה"), על מנת לדון בהסדרי הראיה של בתם המשותפת. במהלך הפגישה, ביקשה המתלוננת מהנאשם שיאמר לאשתו הנוכחית שתפסיק לשלוח לה הודעות ולקלל אותה. בתגובה לכך, איים הנאשם על המתלוננת במילים הבאות: "אל תעזי לדבר עליה, אני אשחט אותך ואת המשפחה שלך אחד אחד", תוך שהוא מסמן עם ידו על צווארו תנועה של שיסוף צוואר, בכוונה להפחידה או להקניטה.

בתגובה, שפכה המתלוננת על הנאשם כוס קפה, ואילו הנאשם הפך את שולחן המסעדה וזרק כוסות וצלחות לעבר המתלוננת.

בהמשך לנסיבות אלה, יצאה המתלוננת מהמסעדה. כששבה לקחת את תיקה, פנה אליה הנאשם ואיים באומרו "אני ארצח אותך, אני אעשה ממך חתיכות", זאת בכוונה להפחידה או להקניטה.

2. הנאשם כפר במיוחס לו. לטענתו, אכן נפגש עם המתלוננת, אשר החלה לגדף ולקלל את בת זוגו, והנאשם השיב לה בקללות. הנאשם הכחיש כי איים על המתלוננת, וכן שביצע תנועת שיסוף המיוחסת לו.

לפיכך, נשמעו ראיות.

במהלך פרשת התביעה, העידו המתלוננת, אמה גב' ל' (להלן: "אמה של המתלוננת"), השוטרים יהושע יברוב (להלן: "השוטר יברוב"), ארקדי פדוטוב (להלן: "השוטר פדוטוב"), גב' אור דוד אשר שירתה כשוטרת בעת המקרה (להלן: "השוטרת דוד"). בנוסף הוגשו הודעות ומסמכים.

במהלך פרשת ההגנה, העידו הנאשם ואמו, גב' א' (להלן: "אמו של הנאשם").

טיעוני הצדדים

3. המאשימה טענה, כי המתלוננת העידה באופן קוהרנטי וברור, ללא כל הגזמות, על אף המשקעים בין הצדדים. חיזוק לדבריה, ביקשה המאשימה למצוא בדו"ח הפעולה בו צוין כי הייתה נסערת ובוכה. בנוסף, גרסת המתלוננת עולה הן מדו"ח הפעולה והן מעדותה במשטרה, אשר נותרו ללא שינוי. לגבי עדות אמה של המתלוננת, טענה המאשימה כי מדובר בעדות בה אי דיוקים מסוימים, אך יש לייחס זאת למצבה הנפשי של האם במהלך האירוע, כפי שתואר על ידי העדים השונים. בנוסף, טענה המאשימה כי לעומת ראיות אלה, עדותו של הנאשם היא היתממות שנועדה למזער את מעשיו בעת האירוע. הנאשם אף לא הכחיש, בעת עימות שנערך יומיים לאחר המקרה, את האיומים שיוחסו לו וטען שיתכן שאמר את הדברים. המאשימה טענה כי עדותה של אמו של הנאשם היא עדות מגמתית, תוך שהעידה על שמיעה סלקטיבית של הפרטים המטיבים עם בנה בלבד.

לגבי אכיפה בררנית, טענה המאשימה כי ביצעה איזון בין הודאת המתלוננת כי תקפה את הנאשם בשפיכת הקפה, לבין כך שלא יוחסה לנאשם תקיפת המתלוננת על אף שטענה שזרק עליה מספר פריטים. בענין מצלמות האבטחה, הפנתה המאשימה למזכר ממנו עולה בדיקת הנושא על ידי איש טכני, וכן כי היה על הנאשם לזמן את בעל המסעדה לשם הוכחת קיומן של מצלמות במקום.

4.ב"כ הנאשם טען, כי לא ניתן להתעלם מהרקע לכתב האישום ולתלונה, הוא סכסוך הגירושין המכוער בין הנאשם לבין המתלוננת. לטענתו, עולות סתירות רבות בין עדות המתלוננת, עדות אמה וראיות נוספות בתיק, דוגמת המועד בו נודע למתלוננת כי הנאשם נישא, מועד מסירת עדותה של האם, ועוד. עוד הפנה, לכך שאמה של המתלוננת העידה לגבי תנועת האיום רק לאחר שזיכרונה רוענן בפעם השלישית.