ת"פ 13742-04-11 מדינת ישראל נ' דזלדטי ואח'

1.ב"כ הנאשם – עו"ד משה ישראל טוען לזכותו בכספים שנתפסו על ידי המאשימה בתיק דנן, וזאת מכח סעיף 21 (ד) לחוק איסור הלבנת הון התש"ס – 2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון").

2.לטענת ב"כ הנאשם, הוא ייצג את הנאשם בתיק דנן במהלך כל ההליך הפלילי, במשך 5 שנים, וכן בתיקים נוספים, וסוכם בינו לבין הנאשם על שכ"ט שישולם לו כמפורט בהסכמים מתאריך 14/7/2009 ו-15/7/2009.

3.לטענת ב"כ הנאשם, הוא התבסס בתום לב על כך שבידי הנאשם מצויים כספים לתשלום שכר טרחתו, ואלו נתפסו על ידי המאשימה.

ב"כ הנאשם עותר אפוא לבית המשפט שלא לחלט מכלל הרכוש התפוס את הסכום המבוקש על ידו.

עוד הדגיש, כי אין מדובר בכספי עבירה, ומחצית מהסכום שייך לנאשם, ואין לנאשם רכוש נזיל אחר שממנו יוכל לשלם לו את שכרו.

4.ב"כ הנאשם הוסיף וציין כי בהסכמת המאשימה שוחרר בינואר 2015 סך של 1,165,000 ₪ מהכספים שנתפסו, וסכום זה הועבר אליו על ידי הנאשם.

ב"כ הנאשם גורס כי כלל הסיבות והנימוקים שפירט בבקשתו מהווים "נימוקים מיוחדים" בגינם יש להימנע מחילוט הכספים המיועדים לתשלום שכר טרחת המבקש.

5.ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשה, ולטענתה ב"כ הנאשם אינו עומד בתנאי "טוען לזכות" כפי שנקבעו בחוק ובפסיקה (ע"א 8679/06 חביץ' ואח' נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם במאגרים, 30.12.2008) (להלן: פס"ד חביץ).

לדבריה, מדובר בחוב שבין הנאשם לבין עורך דינו שהמאשימה אינה צד לו, וב"כ הנאשם לא יכול היה להסתמך על הכספים התפוסים, שכן התביעה הביעה התנגדות נמרצת לשחרור הכספים במהלך כל ההליך הפלילי, ועו"ד משה ישראל היה מודע להתנגדותה.

6.ב"כ המאשימה הוסיפה וציינה כי הסכימה באופן חד פעמי לשחרר סך 1,165,000 ₪ לטובת הנאשם, והדבר נעשה בשים לב להתמשכות ההליך הפלילי.

זאת ועוד, שכר טרחת של ב"כ הנאשם אינו מהווה "הקטנת הפגיעה החברתית שנגרמה מהפעילות העבריינית" כנדרש בפסק דין חביץ.